HE/BG 5.12

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 12

युक्तः कर्मफलं त्यक्त्वा शान्तिमाप्नोति नैष्ठिकीम् ।
अयुक्तः कामकारेण फले सक्तो निबध्यते ॥१२॥
יוּקְתַהּ קַרְמַה-פְּהַלַםּ תְיַקְתְוָא שָׂאנְתים אָפְּנוֹתי נַיְשְׁטְהיקִים
אַיוּקְתַהּ קָאמַה-קָארֵנַּה פְּהַלֵא סַקְתוֹ ניבַּדְהְיַתֵא

מילה אחרי מילה

יוּקְתַהּ—אדם העוסק בשירות מסור; קַרְמַה-פְּהַלַם—על תוצאות המעשים; תְיַקְתְוָא—בוותרו; שָׂאנְתים—שלווה; אָפְּנוֹתי—משיג; נַיְשְׁטְהיקִים—בלתי מעורערת; אַיוּקְתַהּ—אדם שאינו בתודעת קְרּישְׁנַּה; קָאמַה-קָארֵנַּה—על מנת ליהנות מתוצאות העבודה; פְּהַלֵא—אל הפרי; סַקְתַהּ—קשור; ניבַּדְהְיַתֵא—נכבל.

תרגום

נשמה יציבה במסירותה זוכה בשלווה בלתי מעורערת. זאת משום שהיא מעלה לי למנחה את תוצאות מעשיה; בעוד שמי שאינו מאוחד עם האל וחומד את פירות עמלו – מסתבך.

התעמקות

ההבדל שבין אדם מודע לקְרּישְׁנַּה, לבין זה שבתודעה גופנית, הוא שהאחד קשור לקְרּישְׁנַּה בעוד שהאחר נקשר לתוצאות מעשיו. אין ספק שהמודע לקְרּישְׁנַּה, שפועל למענו בלבד, הוא בן-חורין ואינו חרד עוד לתוצאות מעשיו. על-פי השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, תפיסת השניוּת, או אי-ידיעת האמת המוחלטת, מהווה את הסיבה לחרדה לתוצאות המעשים. קְרּישְׁנַּה הוא האמת העליונה, אישיות אלוה העילאי, ומודעות לו פטורה מכל שניוּת. כל הקיים מקורו באונו של קְרּישְׁנַּה, וקְרּישְׁנַּה כולו טוב. מכאן שפעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה מתבצעת במישור המוחלט; היא נשגבת ופטורה מכל תגובה חומרית. אדם בתודעת קְרּישְׁנַּה חדור לכן, בשלווה, בעוד שמי שסבוך בחישובי רווח ועינוג חושים, מנוּע משלווה שכזו. סודה של תודעת קְרּישְׁנַּה טמון אם כן, בהבנה שאין קיום לחוד משְׂרִי קְרּישְׁנַּה. הבנה כזו היא מישור השלווה ואי הפחד.