HE/BG 5.13
פסוק 13
- सर्वकर्माणि मनसा संन्यस्यास्ते सुखं वशी ।
- नवद्वारे पुरे देही नैव कुर्वन्न कारयन् ॥१३॥
- סַרְוַה-קַרְמָאנּי מַנַסָא סַנְנְיַסְיָאסְתֵא סוּקְהַםּ וַשִׂי
- נַוַה-דְוָארֵא פּוּרֵא דֵהִי נַיְוַה קוּרְוַן נַה קָארַיַן
מילה אחרי מילה
סַרְוַה—כל; קַרְמָאנּי—הפעילויות; מַנַסָא—על ידי המֶחשָב; סַנְנְיַסְיַה—בוותרה; אָסְתֵא—שוהה; סוּקְהַם—בשמחה; וַשִׂי—שולטת בעצמה; נַוַה-דְוָארֵא—בעלת תשעת השערים; פּוּרֵא—בעיר; דֵהִי—הנשמה השוכנת בגוף; נַה—לעולם לא; אֵוַה—אכן; קוּרְוַן—עושה; נַה—לא; קָארַיַן—גורמת להיעשות.
תרגום
בשעה שישות החיים שבגוף מרסנת את טבעה ופורשת במֶחשָבה מכל פעילות, הריהי מתגוררת באושר בעיר תשעת השערים (הגוף החומרי). היא אינה עושה דבר, גם אינה גורמת לעבודה להיעשות.
התעמקות
הנשמה שוכנת בגוף כמו בעיר בעלת תשעה שערים. פעולות גופה, או צורת עיר הגוף – אלה נקבעות מוּכנית על-פי מידות הטבע המסוימות שחוברות לה. הנשמה אמנם נכנעת לתנאי הגוף, אלא שברצונה, ביכולתה גם לחרוג מאלה. רק בגלל ששכחה את טבעה העילאי הריהי מזדהה עתה עם הגוף החומרי וחווה סבל. מכל מקום, באמצעות תודעת קְרּישְׁנַּה ביכולתה לשוב למעמדה האמיתי ולהשתחרר מכבלי הגוף. מכאן שעל-ידי תרגול תודעת קְרּישְׁנַּה מתנתקים כליל מפעילויות הגוף. בזכותם של חיים מרוסנים ושינוי באורח החשיבה, חיים אז באושר בעיר תשעת השערים. תשעת השערים הללו מתוארים כך:
- נוַה-דְוָארֵא פּוּרֵא דֵהִי הַמְּסוֹ לֵלָאיַתֵא בַּהיהּ
- וַשִׂי סַרְוַסְיַה לוֹקַסְיַה סְתְהָאוַרַסְיַה צַ׳רַסְיַה צַ׳ה
"אישיות אלוה, שחי בגופה של כל ישות חיה, שולט בישויות החיים שביקום כולו. הגוף מורכב מתשעה שערים (שתי עיניים, שני נחיריים, שתי אוזניים, פה אחד, פי הטבעת, ואבר המין). ישות-החיים במצבה המותנה מזדהה עם הגוף; מכל מקום, כאשר זו מזדהה עם האל שבתוכה, או אז היא בת-חורין כמותו, אפילו בעודה בגופה." (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 3.18) אדם מודע לקְרּישְׁנַּה חופשי מפעילותו החיצונית והפנימית של הגוף החומרי.