HE/BG 5.26
פסוק 26
- कामक्रोधवियुक्तानां यतीनां यतचेतसाम् ।
- अभितो ब्रह्मनिर्वाणं वर्तते विदितात्मनाम् ॥२६॥
- קָאמַה-קְרוֹדְהַה-וימוּקְתָאנָאםּ יַתִינָאםּ יַתַה-צֵ׳תַסָאם
- אַבְּהיתוֹ בְּרַהְמַה-נירְוָאנַּםּ וַרְתַתֵא וידיתָאתְמַנָאם
מילה אחרי מילה
קָאמַה—מתשוקה; קְרוֹדְהַה—מכעס; וימוּקְתָאנָאם—לחופשיים; יַתִינָאם—לאנשים הקדושים; יַתַה-צֵ׳תַסָאם—לאילו השולטים לחלוטין במֶחשָבם; אַבְּהיתַהּ—בעתיד הקרוב; בְּרַהְמַה-נירְוָאנַּם—גאולה בעליון; וַרְתַתֵא—ישנה; וידיתַה-אָתְמַנָאם—לאלו היודעים את העצמי.
תרגום
לחופשיים מכעס ותשוקות חומריות, שהגיעו להגשמה עצמית, והם בעלי משמעת עצמית וחותרים ללא הרף לשלמות – לאלה מובטחת גאולה בעליון בעתיד הקרוב.
התעמקות
אדם מודע לקְרּישְׁנַּה נעלה מכל אותם קדושים שחותרים ללא הרף לגאולה. הבְּהָאגַוַתַם (4.22.39) מאשש עובדה זו:
- יַת-פָּאדַה-פַּנְֹקַגַ׳ה-פַּלָאשַׂה-וילָאסַה-בְּהַקְתְיָא
- קַרְמָאשַׂיַםּ גְרַתְהיתַם אוּדְגְרַתְהַיַנְתי סַנְתַהּ
- תַדְוַן נַה ריקְתַה-מַתַיוֹ יַתַיוֹ ׳פּי רוּדְדְהַה-
- סְרוֹתוֹ-גַנָּאס תַם אַרַנַּםּ בְּהַגַ׳ה וָאסוּדֵוַם
"נסו נא לסגוד בשירות-מסור לוָאסוּדֵוַה, אישיות אלוה העילאי. אפילו חכמים דגולים אינם מסוגלים לכבוש את דחפי החושים באותה יעילות כמו אלה שחווים חדווה נשגבת בשירות לכפות רגלי הלוטוס של האל. שהרי שירות שכזה עוקר משורשיה את התשוקה העזה לפעילות תועלתנית."
התשוקה לפירות הנאה מושרשת כל כך בנשמה המותנית, עד כי אפילו גדולי החכמים מתקשים לרסנה, חרף מאמציהם הרבים. לעומת זאת, דָבֵק שעוסק כולו בשירות מסור בתודעת קְרּישְׁנַּה ושרוי בהגשמה עצמית מושלמת זוכה במהרה לגאולה בעליון. בזכותו של ידע מושלם בהגשמה עצמית, הריהו שרוי בטראנס תמידי. הנה משל שמדגים זאת:
- דַרְשַׂנַה-דְהְיָאנַה-סַמְּסְפַּרְשַׂיְר מַתְסְיַה-קֻוּרְמַה-ויהַנְֹגַמָאהּ
- סְוָאנְי אַפַּתְיָאני פּוּשְׁנַּנְתי תַתְהָאהַם אַפּי פַּדְמַה-גַ׳ה
"הו פַּדְמַגַ'ה! הדג, הצב והציפור מגדלים את צאצאיהם באמצעות ראייה, הגוּת ומגע. וכך גם אני."
הדג מגדל את צאצאיו באמצעות מבטו והצב מגדלם בהגוּת. ביצי הצב מוטלות על האדמה והצב הוגה בהן בעודו במים. באופן דומה מתעלים הדְבֵקים למשכנו של האל, אף שמצוי הרחק מהם, באמצעות הגוּת מתמדת באל – על-ידי עיסוק בתודעת-קְרּישְׁנַּה. דָבֵק שכזה אינו חש עוד במצוקות החומר; שלב חיים זה נקרא בְּרַהְמַה-נירְוָאנַּה, או היעדרות סבל חומרי בזכות השתקעות מתמדת בעליון.