HE/BG 6.10

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 10

योगी युञ्जीत सततमात्मानं रहसि स्थितः ।
एकाकी यतचित्तात्मा निराशीरपरिग्रहः ॥१०॥
יוֹגִי יוּנ֪גִ׳יתַה סַתַתַם אָתְמָאנַבֿ רַהַסי סְתְהיתַהּ
אֵקָאקִי יַתַה-צ׳יתְתָאתְמָא נירָאשִׂיר אַפַּריגְרַהַהּ

מילה אחרי מילה

יוֹגִי—החותר לנשגב; יוּנ֪גִ׳יתַה—עליו להיות מרוכז בתודעת קְרּישְׁנַּה; סַתַתַם—תמיד; אָתְמָאנַם—את עצמו (באמצעות גופו, מֶחשבו ועצמו); רַהַסי—במקום מבודד; סְתְהיתַהּ—בהיותו מצוי; אֵקָאקִי—לבדו; יַתַה-צ׳יתְתַה-אָתְמָא—תמיד זהיר במחשבו; נירָאשִׂיהּ—מבלי להימשך לשום דבר אחר; אַפַּריגְרַהַהּ—חופשי מתחושת בעלות.

תרגום

על החותר לנשגב להעסיק תמיד את גופו, מֶחשָבו ועצמיותו בפעילות שקשורה לעליון. עליו לחיות בפרישות, במקום מבודד, ולהקפיד למשול במֶחשָבו. עליו גם להשתחרר מכל תשוקה ותחושת בעלות.

התעמקות

קְרּישְׁנַּה מובן בשלוש רמות – בְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא, ואישיות אלוה העילאי. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה בקצרה, עיסוק מתמיד בשירות אוהב ונשגב לאל. אולם גם מי שקשורים לבְּרַהְמַן הבלתי אישי ולנשמת העל המקורי מודעים באופן חלקי לקְרּישְׁנַּה, שהרי הבְּרַהְמַן הבלתי אישי הוא קרינתו הרוחנית של קְרּישְׁנַּה ונשמת העל הוא התרחבותו החלקית, השורה בכול. האימפרסונליסט והיוגי שהוגה בנשמת העל, גם הם מודעים לקְרּישְׁנַּה, אך בעקיפין. מכל מקום, מי שמודע לקְרּישְׁנַּה במישרין, הוא הנעלה מכל יודעי הנשגב, שהרי הוא יודע גם את היבטי הבְּרַהְמַן והפַּרַמָאתְמָא. הוא יודע את האמת המוחלטת בשלמותה, בעוד שהאימפרסונליסט והיוגי מודעים לקְרּישְׁנַּה רק באופן חלקי.

מכל מקום, אלה כולם מודרכים כאן להתמיד ולעסוק בנתיבם. זאת כדי שבמוקדם או במאוחר יוכלו להשיג את השלמות העליונה. חובתו הראשונה של היוגי היא לשמור את מֶחשָבו ממוקד בקְרּישְׁנַּה תמיד; עליו לחשוב אודותיו תמיד, ואף לרגע לא לשוכחו. התמקדות המֶחשָב בעליון נקראת סַמָאדְהי, או טראנס. התמקדות כזו כרוכה בהתבודדות ובהישמרות מהפרעותיהם של גורמים חיצוניים. צריך גם להקפיד ולקבל רק את הרצוי, ולדחות כל תנאי בלתי רצוי שעלול לחבל בהתקדמות הרוחנית. על המתרגל להימנע בהחלטיות מושלמת מכל תשוקה לדברים חומריים מיותרים שמסבכים בתחושת בעלות.

השלמויות הללו ואמצעי הזהירות – אלה מתבצעים בשלמות אצל מי שמודע לקְרּישְׁנַּה; מאחר שתודעת קְרּישְׁנַּה ישירה פירושה ויתור והקרבה, הרי שהסיכוי לרכושנות חומרית הוא קטן מאוד. שְׂרִילַה רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי מצביע על מאפייניה של תודעת קְרּישְׁנַּה:

אַנָאסַקְתַסְיַה וישַׁיָאן יַתְהָארְהַם אוּפַּיוּנְֿגַ׳תַהּ
נירְבַּנְדְהַהּ קְרּישְׁנַּה-סַמְבַּנְדְהֵא יוּקְתַםּ וַיְרָאגְיַם אוּצְ׳יַתֵא
פּרָאפַּנְֹצ׳יקַתַיָא בּוּדְדְהְיָא הַרי-סַמְבַּנְדְהי-וַסְתוּנַהּ
מוּמוּקְשׁוּבְּהיהּ פַּריתְיָאגוֹ וַיְרָאגְיַםּ פְּהַלְגוּ קַתְהְיַתֵא

"מי שאינו קשור לדבר, ובו בזמן נכון לקבל כל דבר שקשור לקְרּישְׁנַּה, הרי שהתעלה באמת מעל לרכושנות. לעומת זאת, מי שדוחה הכול, מבלי להבין כיצד זה מתקשר לקְרּישְׁנַּה, הרי שפרישותו אינה מושלמת." (בְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ 1.2.256-255)

מי שמודע לקְרּישְׁנַּה יודע שהכול שייך לקְרּישְׁנַּה. משום כך, הריהו פטור מרכושנות אישית, ואינו משתוקק לדבר לעצמו. הוא יודע לקבל דברים מועילים לתודעת קְרּישְׁנַּה, ולדחות את הבלתי מועילים. הוא שרוי בנשגב ונבדל מדברים חומריים, ותמיד לבדו; הוא אינו מתרועע עם מי שאינם מודעים לקְרּישְׁנַּה. מכאן שאדם בתודעת קְרּישְׁנַּה הוא היוגי המושלם.