HE/BG 6.13-14

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוקים 14-13

समं कायशिरोग्रीवं धारयन्नचलं स्थिरः ।
सम्प्रेक्ष्य नासिकाग्रं स्वं दिशश्चानवलोकयन् ॥१३॥
प्रशान्तात्मा विगतभीर्ब्रह्मचारिव्रते स्थितः ।
मनः संयम्य मच्चित्तो युक्त आसीत मत्परः ॥१४॥
סַמַםּ קָאיַה-שׂירוֹ-גְרִיוַםּ דְהָארַיַנְן אַצַ׳לַםּ סְתְהירַהּ
סַמְפְּרֵקְשְׁיַה נָאסיקָאגְרַםּ סְוַםּ דישַׂשׂ צָ׳אנַוַלוֹקַיַן
פּרַשָׂאנְתָאתְמָא ויגַתַה-בְּהִיר בְּרַהְמַה-צָ׳ארי-וְרַתֵא סְתְהיתַהּ
מַנַהּ סַמְּיַמְיַה מַץ׳-צ׳יתְתוֹ יוּקְתַה אָסִיתַה מַת-פַּרַהּ

מילה אחרי מילה

סַמַם—ישרים; קָאיַה—את הגוף; שׂירַהּ—את הראש; גְרִיוַם—את הצוואר; דְהָארַיַן—עליו להחזיק; אַצַ׳לַם—לא זזים; סְתְהירַהּ—ללא תנועה; סַמְפְּרֵקְשְׁיַה—עליו להסתכל; נָאסיקָא—של האף; אַגְרַם—בקצה; סְוַם—של עצמו; דישַׂהּ—סביב; צַ׳ה—ו-; אַנַוַלוֹקַיַן—מבלי להסתכל; פְּרַשָׂאנְתַה—רגוע; אָתְמָא—מֶחשב; ויגַתַה-בְּהִיהּ—ללא פחד; בְּרַהְמַה-צָ׳ארי-וְרַתֵא—בנדר הפרישות; סְתְהיתַהּ—בהיותו שרוי; מַנַהּ—את המֶחשב; סַמְּיַמְיַה—עליו לרסן לחלוטין; מַת—בי (קְרּישְׁנַּה); צ׳יתְתַהּ—בהיותו שקוע; יוּקְתַהּ—היוגי האמיתי; אָסִיתַה—עליו לשבת; מַת—אני; פַּרַהּ—מטרתו העליונה.

תרגום

על האדם לזקוף את גופו, צווארו וראשו בקו ישר, ולנעוץ מבטו ביציבות בקצה אפו. ואז, במֶחשָב רגוע ומרוסן, משולל כל פחד, וחופשי לחלוטין מחיי מין, עליו להגות בי בתוך הלב ולהופכני למטרת חייו העליונה.

התעמקות

מטרת החיים היא לדעת את קְרּישְׁנַּה, אשר שוכן בלב כול כפַּרַמָאתְמָא, כוישְׁנּוּ בעל ארבע הידיים. תרגול היוגה תכליתו לחשוף את הדמות המקומית הזו של וישְׁנּוּ ולראותה, ואין לו מטרה מלבד זו. וישְׁנּוּ-מֻוּרְתי המקומי הוא ייצוג מוחלט של קְרּישְׁנַּה ששוכן בלב כול. תרגול יוגה שלא על מנת לחזות בוישְׁנּוּ-מֻוּרְתי הוא תרגול מזויף ובזבוז זמן לריק. קְרּישְׁנַּה הוא מטרת החיים העליונה, ווישְׁנּוּ-מֻוּרְתי שבלב הוא מטרת תרגול היוגה כולו. אלא שלא ניתן להגשים מטרה זו ללא הימנעות מוחלטת ממין. על המתרגל לנטוש את ביתו, ולשבת בבדידות בתנוחה הנזכרת לעיל. לא ניתן להפוך ליוגי על-ידי השתתפות בשיעורי יוגה כביכול, ובו בזמן להתענג על חיי מין יומיומיים בבית או מחוצה לו. צריך לתרגל שליטה במֶחשָב והימנעות מכל תענוגות חושים, שחיי מין מהווים העיקר שבהם. בתקנות ההתנזרות ממין שכתב החכם הדגול יָאגְ'נַֿוַלְקְיַה נאמר:

קַרְמַנָּא מַנַסָא וָאצָ׳א סַרְוָאוַסְתְהָאסוּ סַרְוַדָא
סַרְוַתְרַה מַיְתְהוּנַה-תְיָאגוֹ בְּרַהְמַה-צַ׳רְיַםּ פְּרַצַ׳קְשַׁתֵא

"נדר הבְּרַהְמַה-צַ'רְיַה נועד לסייע לאדם להימנע כליל מהתמכרות למין – בפועל, במילים ובמחשבה, בכל עת, בכל מצב ובכל מקום." תרגול נכון של יוגה אינו אפשרי עם עיסוק במין. הבְּרַהְמַה-צַ'רְיַה נלמדת לכן, מילדות, בשעה שהילד אינו מודע עדיין לחיי מין. הילדים נשלחים בגיל חמש לגוּרוּ-קוּלַה, או למקומו של המורה הרוחני, והלה מאמן אותם במשמעת הקפדנית של בְּרַהְמַה-צָ'ארִים. ללא אימון כזה, לא ניתן להתקדם ביוגה, בין אם זו דְהְיָאנַה, ובין אם גְ'נָֿאנַה או בְּהַקְתי. מכל מקום, איש משפחה שמקיים את כללי חיי הנישואים, כלומר, מקיים חיי מין עם אשתו בלבד (וגם זה על-פי הכללים) – גם הוא נקרא בְּרַהְמַה-צָ'ארִי. זרם הבְּהַקְתי מכיר באיש משפחה בְּרַהְמַה-צָ'ארִי שכזה, אולם לא זרם הגְ'נָֿאנַה או זרם הדְהְיָאנַה. אלה דורשים הימנעות גמורה, ללא פשרות. זרם הבְּהַקְתי מתיר חיי מין סדירים לאיש המשפחה הבְּרַהְמַה-צָ'ארִי, כיוון שבכוחה של בְּהַקְתי-יוֹגַה מאבד הדָבֵק מוּכנית כל משיכה למין. זאת בזכות העיסוק הנעלה יותר בשירותו של האל. בבְּהַגַוַד-גִיתָא (2.59) נאמר:

וישַׁיָא ויניוַרְתַנְתֵא נירָאהָארַסְיַה דֵהינָא
רַסַה-וַרְגַ׳םּ רַסוֹ ׳פְּי אַסְיַה פַּרַםּ דְרּישְׁטְוָא ניוַרְתַתֵא

בעוד שאחרים מתאפקים בכוח מהנאות חושים, דְבֵקיו של האל נמנעים מאלה מוכנית, בזכותו של טעם גבוה יותר. מלבדם, איש לא מכיר את הטעם הנעלה הזה.

ויגַתַה-בְּהִיהּ. ללא מודעות מוחלטת לקְרּישְׁנַּה, לא ניתן להשתחרר מפחד. זיכרון מעוות, כלומר, שכחת היחסים הנצחיים עם קְרּישְׁנַּה – זהו מקור פחדיה של הנשמה המותנית. בבְּהָאגַוַתַם (11.2.37) נאמר, בְּהַיַםּ דְויתִייָאבְּהיניוֵשַׂתַהּ סְיָאד אִישָׂאד אַפֵּתַסְיַה ויפַּרְיַיוֹ 'סְמְרּיתיהּ. תודעת קְרּישְׁנַּה מהווה הבסיס היחיד לאי-פחד. מכאן שמי שמודע לקְרּישְׁנַּה משיג תרגול מושלם. מאחר שלראות את האל שבפנים מהווה שלמות היוגה, הרי שהמודע לקְרּישְׁנַּה כבר מלכתחילה הוא הטוב שביוגים. עקרונות היוגה שנזכרים כאן שונים מאלה שמפיצות אגודות היוגה הרבות למיניהן.