HE/BG 6.44
פסוק 44
- पूर्वाभ्यासेन तेनैव ह्रियते ह्यवशोऽपि सः ।
- जिज्ञासुरपि योगस्य शब्दब्रह्मातिवर्तते ॥४४॥
- פּוּרְוָאבְּהְיָאסֵנַה תֵנַיְוַה הְרייַתֵא הְי אַוַשׂוֹ ׳פּי סַהּ
- ג׳יגְ׳נָֿאסוּר אַפּי יוֹגַסְיַה שַׂבְּדַה-בְּרַהְמָאתיוַרְתַתֵא
מילה אחרי מילה
פֻּוּרְוַה—הקודם; אַבְּהְיָאסֵנַה—בזכות התרגול; תֵנַה—הזה; אֵוַה—אכן; הְרייַתֵא—נמשך; הי—בוודאות; אַוַשַׂהּ—באופן אוטומטי; אַפּי—גם; סַהּ—הוא; ג׳יגְ׳נָֿאסוּהּ—סקרן; אַפּי—אפילו; יוֹגַסְיַה—לגבי יוגה; שַׂבְּדַה-בְּרַהְמַה—מעל לעקרונות הטקסיים של הכתבים; אַתיוַרְתַתֵא—מתעלה.
תרגום
בזכות תודעתו הרוחנית מחייו הקודמים הוא נמשך כמאליו לעקרונות היוגה – אפילו מבלי לחפש אחריהם. מחפש-אמת סקרן שכזה שרוי מעבר לפולחניות ולטקסיות שבכתבי הקודש.
התעמקות
יוגים מתקדמים אינם נמשכים במיוחד לטקסים שבכתבי הקודש. אלה נמשכים מוּכנית לעקרונות היוגה, שמובילים לתודעת קְרּישְׁנַּה מושלמת – שמהווה שלמות היוגה. בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (3.33.7) מוסבר חוסר היחס הזה של היוגי המתקדם לטקסים הוֵדיים:
- אַהוֹ בַּתַה שְׂוַה-פַּצ׳וֹ ׳תוֹ גַרִייָאן
- יַג׳-ג׳יהְוָאגְרֵא וַרְתַתֵא נָאמַה תוּבְּהְיַם
- תֵפּוּס תַפַּס תֵא ג׳וּהוּווּהּ סַסְנוּר אָרְיָא
- בְּרַהְמָאנֻוּצ׳וּר נָאמַה גְרּינַּנְתי יֵא תֵא
"הו אלי! מי שמזמרים את שמותיך הקדושים, התקדמותם הרוחנית רבה לאין ערוך, גם אם נולדו למשפחות אוכלי-כלבים. אין ספק שעמדו כבר בסיגופים ובהקרבות כולם, רחצו בכל אתרי הקודש, ולמדו את כתבי הקודש כולם."
דוגמה מפורסמת היא זו של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ שקיבל את טְהָאקוּרַה הַרידָאסַה כאחד מתלמידיו החשובים ביותר. אף שהלה נולד למשפחה מוסלמית, שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה רוממו למעמד של נָאמָאצָ'ארְיַה. זאת משום שהקפיד לחזור על שמותיו הקדושים של האל 300,000 פעם ביום – הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא. מאחר שלא פסק מזמרת שמו של האל, יש להבין שבחייו הקודמים כבר ביצע את כל שיטות הפולחן שבוֵדות, שידועות כשַׂבְּדַה-בְּרַהְמַה. מכאן שללא היטהרות מוקדמת, לא ניתן לקיים את עקרונותיה של תודעת קְרּישְׁנַּה ולזמר את שמו הקדוש של האל, הַרֵא קְרּישְׁנַּה.