HE/BG 6.5

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 5

उद्धरेदात्मनात्मानं नात्मानमवसादयेत् ।
आत्मैव ह्यात्मनो बन्धुरात्मैव रिपुरात्मनः ॥५॥
אוּדְדְהַרֵד אָתְמַנָאתְמָאנַםּ נָאתְמָאנַם אַוַסָאדַיֵת
אָתְמַיְוַה הְי אָתְמַנוֹ בַּנְדְהוּר אָתְמַיְוַה ריפּוּר אָתְמַנַהּ

מילה אחרי מילה

אוּדְדְהַרֵת—על האדם לגאול; אָתְמַנָא—באמצעות המֶחשב; אָתְמָאנַם—את הנשמה המותנית; נַה—לעולם לא; אָתְמָאנַם—את הנשמה המותנית; אַוַסָאדַיֵת—לדרדר; אָתְמָא—המֶחשב; אֵוַה—בוודאי; הי—אכן; אָתְמַנַהּ—של הנשמה המותנית; בַּנְדְהוּהּ—ידיד; אָתְמָא—המֶחשב; אֵוַה—אכן; ריפּוּהּ—אויב; אָתְמַנַהּ—של הנשמה המותנית.

תרגום

על האדם לגאול עצמו בעזרת מֶחשָבו, ולא לדרדרו. המֶחשָב הוא ידיד הנשמה המותנית, כמו גם אויבה.

התעמקות

המילה אָתְמָא מציינת גוף, מֶחשָב ונשמה – בהתאם לנסיבות. בשיטת היוגה חשובים במיוחד המֶחשָב והנשמה המותנית. מאחר שתרגול היוגה מתמקד במֶחשָב, הרי שאָתְמָא מתייחסת כאן למֶחשָב. תכלית היוגה לשלוט במֶחשָב ולנתקו ממשיכה למושאי החושים. מודגש כאן הצורך לאמן את המֶחשָב כדי לגאול את הנשמה המותנית ממצולות הבערות. הכול בעולם החומרי נתונים להשפעת המֶחשָב והחושים. למעשה, הסתבכותה של הנשמה הטהורה בעולם החומרי נובעת ממעורבותו של המֶחשָב עם העצמי הכוזב שמתאווה לשלוט בטבע החומרי. צריך לכן, לאמן את המֶחשָב שלא להימשך אחר הברק הכוזב של הטבע החומרי; כי רק כך יכולה הנשמה המותנית להינצל. אל למשיכה למושאי החושים לדרדרנו. ככל שמשיכה זו רבה יותר, רבה גם הסתבכותנו בקיום החומרי. מיקוד המֶחשָב בתודעת קְרּישְׁנַּה מתמדת מהווה הדרך היעילה ביותר להשתחררות מכבלים אלה. המילה הי משמשת כדי להדגיש נקודה זו, כלומר, שחייבים לעשות את זה. נאמר גם:

מנַה אֵוַה מַנוּשְׁיָאנָּאםּ קָארַנַּםּ בַּנְדְהַה-מוֹקְשַׁיוֹהּ
בַּנְדְהָאיַה וישַׁיָאסַנְֹגוֹ מוּקְתְיַי נירְוישַׁיַםּ מַנַהּ

"המֶחשָב הוא סיבת שעבודו של האדם כמו גם סיבת גאולתו. מֶחשָב שקוע במושאי החושים הוא סיבת השעבוד, בעוד שמֶחשָב שהתנתק מאלה, הוא סיבת הגאולה." (אַמְרּיתַה-בּינְדוּ אוּפַּנישַׁד 2) מכאן שמֶחשָב שממוקד תמיד בתודעת-קְרּישְׁנַּה, הוא מקור לגאולה העליונה.