HE/BG 6.7

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 7

जितात्मनः प्रशान्तस्य परमात्मा समाहितः ।
शीतोष्णसुखदुःखेषु तथा मानापमानयोः ॥७॥
גִ׳יתָאתְמַנַהּ פְּרַשָׂאנְתַסְיַה פַּרַמָאתְמָא סַמָאהיתַהּ
שִׂיתוֹשְׁנַּה-סוּקְהַה-דוּהְּקְהֵשׁוּ תַתְהָא מָאנָאפַּמָאנַיוֹהּ

מילה אחרי מילה

ג׳יתַה-אָתְמַנַהּ—עבור מי שגבר על מֶחשבו; פְּרַשָׂאנְתַסְיַה—עבור מי שהשיג שלווה על ידי שליטה כזו במֶחשב; פַּרַמַה-אָתְמָא—נשמת-העל; סַמָאהיתַהּ—מושג לגמרי; שִׂיתַה—בקור; אוּשְׁנַּה—בחום; סוּקְהַה—בשמחה; דוּהְּקְהֵשׁוּ—ובצער; תַתְהָא—גם; מָאנַה—בכבוד; אַפַּמָאנַיוֹהּ—ובקלון.

תרגום

מי שגבר על מֶחשָבו נוכח בנשמת-העל. זאת כיוון שהשיג שלווה. לאדם שכזה – שמחה וצער, חום וקור, כבוד וקלון – הכול זה היינו-הך.

התעמקות

למעשה, כל ישות חיה אמורה לציית לתכתיביו של אישיות אלוה, שיושב בלבה כפַּרַמָאתְמָא. אולם כאשר מֶחשָבה נוטה אחר האון החיצוני המשלה, זו מסתבכת בפעילות חומרית. מכאן שמי שמצליח לשלוט במֶחשָבו באמצעות אחת משיטות היוגה, כמו השיג את יעדו. הכול נאלצים לציית לתכתיב מגבוה. מי שממקד לכן את מֶחשָבו בטבע העילי, הרי שיציית לתכתיביו של העליון. על המֶחשָב להכיר בהכוונה גבוהה כלשהי ולמלא אחריה. שליטה במֶחשָב מניבה מוכנית, ציות להוראותיו של הפַּרַמָאתְמָא, נשמת העל. מי שמודע לקְרּישְׁנַּה, מתעלה באחת לעמדה נשגבת שכזו, ואינו מושפע עוד משניות הקיום החומרי, כלומר, שמחה וצער, קור וחום, וכו'. זה למעשה מצב של סַמָאדְהי, או השתקעות בעליון.