HE/BG 6.8

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 8

ज्ञानविज्ञानतृप्तात्मा कूटस्थो विजितेन्द्रियः ।
युक्त इत्युच्यते योगी समलोष्टाश्मकाञ्चनः ॥८॥
גְ׳נָֿאנַה-ויגְ׳נָֿאנַה-תְרּיפְּתָאתְמָא קֻוּטַה-סְתְהוֹ ויג׳יתֵנְדְרייַהּ
יוּקְתַה איתְי אוּצְ׳יַתֵא יוֹגִי סַמַה-לוֹשְׁטְרָאשְׂמַה-קָאנְֿצַ׳נַהּ

מילה אחרי מילה

גְ׳נָֿאנַה—באמצעות ידע נרכש; ויגְ׳נָֿאנַה—באמצעות ידע מוגשם; תְרּיפְּתַה—מסופק; אָתְמָא—ישות חיים; קֻוּטַה-סְתְהַהּ—מעוגן מבחינה רוחנית; ויג׳יתַה-אינְדְרייַהּ—מושל בחושיו; יוּקְתַהּ—מתאים להגשמה עצמית; איתי—כך; אוּצְ׳יַתֵא—נאמר; יוֹגִי—בקי בנסתר; סַמַה—שווים; לוֹשְׁטְרַה—חצץ; אַשְׂמַה—אבן; קָאנְֿצַ׳נַהּ—זהב.

תרגום

נאמר שאדם הגיע להגשמה עצמית ונקרא יוגי (או בקי בנסתר) בשעה שהוא מסופק כולו בזכותם של ידע והבנה פנימית. אדם כזה שרוי בנשגב ומושל בעצמו. הכול אז – חצץ, אבן או זהב – שווה בעיניו.

התעמקות

ידע עיוני הוא חסר תועלת ללא הבנה פנימית. זה מוסבר כך:

אַתַהּ שְׂרִי-קְרּישְׁנַּה-נָאמָאדי נַה בְּהַוֵד גְרָאהְיַם אינְדְרייַיְהּ
סֵווֹנְמוּקְהֵא הי ג׳יהְוָאדַוּ סְוַיַם אֵוַה סְפְּהוּרַתְי אַדַהּ

"איש לא מסוגל להבין באמצעות חושים נגועים בחומרנות את טבעם הנשגב של שמו של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, דמותו, תכונותיו ועלילותיו. מכל מקום, אלה נגלים למי שנמלא רוחניות על-ידי שירות נשגב לאל." (בְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ 1.2.234)

הבְּהַגַוַד-גִיתָא מציגה את המדע של תודעת קְרּישְׁנַּה. השכלה ארצית ולמדנות, אין בכוחן להופכנו מודעים לקְרּישְׁנַּה; צריך לזכות בחברתו של אדם בעל תודעה טהורה. בחסדו של קְרּישְׁנַּה, הופך הידע של מי שמודע לו, מעוגן בהגשמה עצמית. זאת משום שהוא מסופק כליל בשירותו המסור, וידע כזה מביא לשלמות. ידע נשגב הופך את הדָבֵק ליציב באמונתו, בעוד שמי שניחן רק בידע אקדמי, מתבלבל בקלות רבה מסתירות-כביכול. רק מי שהגיע להגשמה עצמית, קונה שליטה עצמית מלאה, זאת משום שהוא מסור לקְרּישְׁנַּה. מאחר שנטש כל למדנות ארצית, הרי שהוא שרוי בנשגב. למדנות ארצית ושכלתנות עיונית, אף שלאחרים אפשר שאלה טובות כזהב, אינן יותר מחלוקי אבן עבורו.