HE/BG 7.15
פסוק 15
- न मां दुष्कृतिनो मूढाः प्रपद्यन्ते नराधमाः ।
- माययापहृतज्ञाना आसुरं भावमाश्रिताः ॥१५॥
- נַה מָאםּ דוּשְׁקְרִּיתינוֹ מֻוּדְּהָאהּ פְּרַפַּדְיַנְתֵא נַרָאדְהַמָאהּ
- מָאיַיָאפַּהְרּיתַה-גְ׳נָֿאנָא אָסוּרַםּ בְּהָאוַם אָשְׂריתָאהּ
מילה אחרי מילה
נַה—לא; מָאם—אֵלַי; דוּשְׁקְרִּיתינַהּ—עושי רע; מֻוּדְּהָאהּ—שוטים; פְּרַפַּדְיַנְתֵא—מתמסרים; נַרַה-אַדְהַמָאהּ—הנחותים באדם; מָאיַיָא—על ידי האשליה; אַפַּהְרּיתַה—נגנב; גְ׳נָֿאנָאהּ—אלו שהידע שלהם; אָסוּרַם—זדוני; בְּהָאוַם—טבע; אָשְׂריתָאהּ—מקבלים על עצמם.
תרגום
עושי הרע – הנבערים מדעת, הנחותים באדם, מי שדעתם נגנבה בתעתועי האשליה, ומי שטבעם זדוני וכופר – אלה אינם מתמסרים לי.
התעמקות
בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר שדי להתמסר לכפות רגלי הלוטוס של האל כדי לגבור על חוקיו הנוקשים של הטבע החומרי. בשלב זה עולה השאלה: כיצד זה שהוגי דעות מלומדים, מדענים, אנשי עסקים, אנשי מנהל, ומנהיגי הציבור כולם אינם מתמסרים לכפות רגלי הלוטוס של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה הכול יכול? מנהיגי האנושות תרים בדרכים רבות אחרי מוּקְתי, או גאולה מחוקיו של הטבע החומרי. אלה משקיעים שנים ואף לידות רבות של מאמץ. אולם אם החירות אפשרית על-ידי התמסרות לכפות רגליו של אישיות אלוה, מדוע כל אותם מנהיגים פיקחים וחרוצים אינם מאמצים להם שיטה פשוטה זו?
הגִיתָא משיבה על שאלה זו במישרין. מנהיגי החברה המלומדים באמת, כגון בְּרַהְמָא, שׂיוַה, קַפִּילַה, הקוּמָארים, מַנוּ, וְיָאסַה, דֵוַלַה, אַסיתַה, גַ'נַקַה, פְּרַהְלָאדַה, בַּלי ומאוחר יותר מַדְהְוָאצָ'ארְיַה, רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארְיַה, שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה ועוד רבים נוספים – שהיו הוגי דעות, מדינאים, מחנכים ומדענים חדורי אמונה – אלה התמסרו לכפות רגלי הלוטוס של אישיות אלוה, בר הסמכא האדיר מכול. מי שלא מתמסרים ולא מקבלים את תכניתו או נתיבו של אלוהים – אלה בסך הכול הוגי דעות, מדענים, מחנכים ואנשי מנהל מדומים, שמציגים עצמם ככאלה למען רווח חומרי. אף שאינם יודעים דבר על אלוהים, אלה מתכּנים תוכניות ארציות לרוב, ורק מוסיפים ומסבכים את בעיות הקיום החומרי בניסיונות השווא שלהם לפותרן; האנרגיה החומרית רבת הכוח עומדת בפני תוכניותיהם הבלתי מוסמכות ומסכּלת את הידע של "ועדות התכנון" שלהם.
מתכנני התוכניות הכופרים מתוארים כאן במילה דוּשְׁקְרּיתינַהּ, עושי רע. קְרּיתִי פירושו מי שביצע מעשה ראוי לשבח. אפשר שמתכנני התכניות הללו פיקחים מאוד ואף רבי סגולות, שהרי ביצועה של כל תכנית גדולה, טובה או רעה, דורש תבונה רבה. אולם כיוון שמוחם הכופר מנוצל לא נכון, נגד תכניתו של האל, הרי שהם נקראים דוּשְׁקְרּיתִי, או מי שתבונתם ומאמציהם מולכים שולל.
בגִיתָא נזכר בפירוש שהאנרגיה החומרית פועלת כליל תחת הכוונתו של אלוהים, ללא סמכות ועצמאות משלה. זו פועלת ממש כמו צל שנע עם תנועת העצם. אף על פי כן היא רבת עוצמה. הכופרים משוללי האמונה אינם מבינים כיצד זו פועלת, גם אינם מבינים את תכניתו של האל. בהשפעת האשליה ובהשפעתן של להיטות ובערות, תכניותיהם כולן נכשלות. כזוהי דוגמתם של הירַנְּיַקַשׂיפּוּ ורָאוַנַּה. אף ששניהם היו מלומדים ובקיאים במדע החומרי, ברעיונות פילוסופיים, במנהל ובחינוך, תכניותיהם נופצו כולן לרסיסים. הדוּשְׁקְרּיתינַהּ, עושי הרע, נחלקים לארבעה סוגים:
1) המֻוּדְּהות הם אנשים נבערים מדעת המשולים לבהמות משא שעובדות בפרך. אלה רוצים ליהנות בעצמם מפירות עמלם, מבלי להפריש מהם לעליון. החמור הוא דוגמא טיפוסית לבהמת משא. חיה עלובה זו עובדת בפרך למען אדונה. אף שהחמור אינו יודע בדיוק עבור מי הוא עמל כה קשה יומם וליל, הריהו מסופק כליל אם הוא משביע את קיבתו במעט ירק. בשנתו הקצרה הוא שרוי בפחד מתמיד מפני בעיטות אדונו, ואת תשוקתו המינית הוא מספק מתוך חשש לבעיטות נוספות מזוגתו. לעיתים הוא מזמר דברי פיוט והגות, אלא שצלילי נעירתו מהווים בסך הכול מטרד לזולת. כזהו מצבם של הסכלים שפועלים למען טובת הנאה מבלי לדעת עבור מי לעבוד. אלה אינם יודעים שקַרְמַה (פעולה) נועדה ליַגְ'נְֿה (הקרבה).
מי שעובדים בפרך יומם ולילה כדי להיפטר מעולן של חובות שיצרו בעצמם – אלה מרבים לטעון שאין להם זמן לשמוע אודות נצחיותה של ישות החיים. רווח חומרי, שאובד עם הזמן, הוא משאת חייהם, אף שאלה זוכים ליהנות רק מחלק פעוט מפירות עמלם. הם נכונים לבזבז ימים כלילות למען רווח חומרי, כאשר הם סובלים מכיב קיבה או בעיות עיכול, ונאלצים להסתפק במזון זעום בלבד. אף על פי כן הם ממשיכים ועמלים יום וליל למען אדונים כוזבים. מבלי לדעת מיהו אדונם האמיתי, סכלים אלה מבזבזים את זמנם היקר בשירות הממון. לרוע מזלם, לעולם אינם מתמסרים לאדון העליון, אדון האדונים, גם אינם מקצים זמן לשמוע אודותיו ממקורות נכונים. חזיר אוכל-רפש אינו להוט אחר דברי מתיקה מסוכר וגְהי. דומים לו אותם פועלים סכלים שאינם נלאים מלשמוע בשורות מענגות-חושים מהעולם הארצי הזמני, אף שרק זמן מועט ביותר אלה מוצאים לשמיעה אודות כוח החיות הנצחי, אשר מניע את העולם החומרי לפעולה.
2) סוג נוסף של דוּשְׁקְרּיתִי, עושה רע, הוא הנַרָאדְהַמַה, או הנחות באדם. נַרַה פירושו אדם, ואַדְהַמַה פירושו הנחות ביותר. מבין 8,400,000 מיני החיים, 400,000 הם בני המין האנושי. מאלה רב מספרן של הצורות האנושיות הנחותות, שכמעט אינן מתורבתות כלל. תרבות אנושית מתחילה עם עקרונות מסדירים לחיי חברה, מדינה ודת. הנַרָאדְהַמים הם מי שחיים אמנם, על-פי כללים חברתיים ומדיניים, אולם ללא עקרונות דתיים. גם דת אינה דת אם אינה דת אלוהים, שהרי תכלית התרגול הדתי ללמד אודות אלוהים ואודות יחסיו של האדם עם אלוהיו. בגִיתָא אישיות אלוה אומר שאין סמכות גבוהה ממנו ושהוא האמת העליונה. תכליתה של התרבות האנושית להחיות את תודעתו האבודה של האדם לגבי יחסיו הנצחיים עם האמת העליונה, אישיות אלוה שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, האדיר מכול. מי שמחמיץ הזדמנות זו, נימנה עם הנַרָאדְהַמים. הכתובים מלמדים שהעובר ברחם אמו (ששרוי במצב לא נוח להחריד) מתפלל לאלוהים שיושיעו, ומבטיח לסגוד רק לו מיד כשיצא אל אוויר העולם. מאחר שקשריה של ישות החיים עם אלוהים הם נצחיים, רק טבעי שזו, מתוך אינסטינקט, מתפללת לעזרתו בשעת צרה. אלא שלאחר שהילד יוצא מן הרחם, הוא שוכח את קשיי הלידה, כמו גם את מושיעו. זאת בהשפעתה של מָאיָא, או האנרגיה המשלה.
חובתם של האחראים לילד להחיות את תודעתו האלוהית הרדומה. המַנוּ-סְמְרּיתי, שמהווה מדריך לכללי הדת, מורה על עשרה תהליכי טהרה בחברת הוַרְנָּאשְׂרַמַה שנועדו לעורר מודעות לאלוהים. מכל מקום, אלה אינם מקוימים כיום בשלמותם בשום מקום בעולם. משום כך, 99.9 אחוז מכלל האוכלוסיה הם נַרָאדְהַמים. בשעה שהאוכלוסיה כולה הופכת לנַרָאדְהַמַה, רק טבעי שהשפעתה של האנרגיה החומרית גוברת וכל השכלה וחינוך אז אובדים כליל. על-פי הבְּהַגַוַד-גִיתָא, מלומד הוא מי שמתייחס באופן שווה לבְּרָאהְמַנַּה משכיל, לכלב, לפרה, לפיל, ולאוכל כלבים. כזוהי ראייתו של דָבֵק אמיתי. שְׂרִי ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ, האל שהתגלה כמורה רוחני, גאל את האחים גַ'גָאי ומָאדְהָאי, שסימלו את הנוראים שבנַרָאדְהַמים, והראה כיצד מטה דָבֵק אמיתי חסדו לנחותים באדם. מכאן שרק בחסדו של דָבֵק יכול הנַרָאדְהַמַה, שאפילו אלוהים מגנה אותו, לזכות ולהחיות את תודעתו הרוחנית.
כאשר שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ הפיץ בְּהָאגַוַתַה-דְהַרְמַה, פעילות של דְבֵקים, הוא הורה להאזין בכניעה למסר של אישיות אלוה. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מהווה תמצית המסר הזה. רק תהליך השמיעה בכוחו להושיע את הנחותים באדם. אלא שלרוע המזל, אלה מסרבים להקשיב, קל וחומר להתמסר לרצונו של האל. אדרבה, אותם נַרָאדְהַמים, או הנחותים באדם, מתעלמים כליל מחובתו הראשונית של בן אנוש.
3) קבוצת הדוּשְׁקְרּיתִי הבאה נקראת מָאיַיָאפַּהְרּיתַה-גְ'נָֿאנָאהּ, או מי שלמדנותם הרבה מתבזבזת לריק בהשפעת האנרגיה החומרית המשלה. אלה בדרך כלל אנשים מלומדים מאוד – הוגי דעות גדולים, משוררים, סופרים, מדענים וכו' – אלא שהם הולכים שולל אחר האנרגיה המשלה ומסרבים לציית לאישיות אלוה. המָאיַיָאפַּהְרּיתַה-גְ'נָֿאנָאהּ רבים כיום מאוד, אפילו בקרב מלומדי הבְּהַגַוַד-גִיתָא. הגִיתָא אומרת בשפה פשוטה וברורה שקְרּישְׁנַּה הוא אישיות אלוה העילאי. אף לא אחד שווה לו או גדול ממנו. הוא מוזכר כאביו של בְּרַהְמָא, אבי האנושות המקורי. למעשה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה אינו רק אביו בְּרַהְמָא, הוא אבי כל מיני החיים. הוא גם שורש הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, והפַּרַמָאתְמָא, נשמת העל שבכל ישות, הוא חלק מוחלט שלו. הוא המקור לכול, ועל הכול אפוא להתמסר לכפות רגלי הלוטוס שלו. אולם חרף המילים הברורות הללו, המָאיַיָאפַּהרּיתַה-גְ'נָֿאנָאהּ מתכחשים לאישיותו האלוהית וחושבים אותו לאדם רגיל. אלה אינם יודעים שצורת האדם המבורכת עוצבה על-פי דמותו הנצחית והנשגבת של האל.
כל אותן פרשנויות בלתי מוסמכות לגִיתָא של המָאיַיָאפַּהרּיתַה-גְ'נָֿאנָאהּ אינן מעוגנות בשיטת הפַּרַמְפַּרָא, ומהוות בסך הכול אינספור אבני נגף על נתיב ההבנה הרוחנית. ברוב אשלייתם, לא מתמסרים הפרשנים הללו לכפות רגלי הלוטוס של שְׁרי קְרּישְׁנַּה, גם אינם מורים עקרון זה לזולתם.
4) הסוג האחרון של הדוּשְׁקְרּיתִי נקרא אָסוּרַם בְּהָאוַם אָשְׂריתָאהּ, בעלי עקרונות זדוניים. אלה הם אתיאיסטים מוצהרים. יש מהם שטוענים שאלוהים לא יכול לרדת לעולם החומרי, אף שאינם מסוגלים לנמק בהיגיון מדוע לא, ויש שחושבים אותו לכפוף להיבט הבלתי אישי, אף שהגִיתָא מסבירה את ההפך. בגלל קנאתם באל, אלה בוחרים להאמין בהתגלויות מדומות רבות, תולדת מוחם היצירתי. מאחר שביטול קיומו הייחודי של האל מהווה עקרון חייהם, הרי שאינם יכולים להתמסר לכפות רגלי הלוטוס של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה.
שְׂרִי יָאמוּנָאצָ'ארְיַה אַלְבַּנְדַרוּ מדרום הודו אמר, "הו אלי! מי שדוגלים בעקרונות כופרים, אינם יכולים לדעת אותך. זאת למרות מעלותיך המופלאות, היבטיך ומעשיך, ואף על פי שכל כתבי הקודש ששרויים במידת הטובות מאששים את אישיותך, וגדולי בני-הסמכא, אשר נודעים בבקיאותם הרבה במדע הנשגב ובמעלותיהם האלוהיות, כולם מכירים בך.
אם כן, 1) הסכלים הגמורים, 2) הנחותים באדם, 3) השכלתנים שנתונים לאשליה, 4) האתיאיסטים המוצהרים – אלה כנזכר לעיל, אינם מתמסרים לכפות רגלי הלוטוס של אישיות אלוה לעולם, למרות עצותיהם של בני הסמכא וכתבי הקודש.