HE/BG 7.16
פסוק 16
- चतुर्विधा भजन्ते मां जनाः सुकृतिनोऽर्जुन ।
- आर्तो जिज्ञासुरर्थार्थी ज्ञानी च भरतर्षभ ॥१६॥
- צַ׳תוּר-וידְהָא בְּהַגַ׳נְתֵא מָאםּ גַ׳נָאהּ סוּ-קְרּיתינוֹ ׳רְג׳וּנַה
- אָרְתוֹ ג׳יגְ׳נָֿאסוּר אַרְתְהָארְתְהִי גְ׳נָֿאנִי צַ׳ה בְּהַרַתַרְשַׁבְּהַה
מילה אחרי מילה
צַ׳תוּהּ-וידְהָאהּ—ארבעה סוגים של; בְּהַגַ׳נְתֵא—משרתים; מָאם—אותי; גַ׳נָאהּ—אנשים; סוּ-קְרּיתינַהּ—טובים; אַרְג׳וּנַה—הו אַרְג'וּנַה; אָרְתַהּ—שרוי במצוקה; ג׳יגְ׳נָֿאסוּהּ—סקרן; אַרְתְהַה-אַרְתְהִי—שואף לעושר; גְ׳נָֿאנִי—מי ששואף לדעת את הדברים כפי שהם; צַ׳ה—כמו גם; בְּהַרַתַה-רּישַׁבְּהַה—הו הטוב בבְּהַרַתַה.
תרגום
הו הטוב בבְּהָארַתים, ארבעה סוגי אדם עושי טוב פונים לשירותי המסור – השרוי במצוקה, השואף לעושר, הסקרן ומי שמחפש לדעת את המוחלט.
התעמקות
אלה, בניגוד לעושי הרע, מקיימים את מצוות הכתובים. הם נקראים סוּ-קְרּיתינַהּ, או מי שמצייתים לכללי הכתובים ולחוקי המוסר והחברה, ודְבֵקים כלשהו באלוהים. הם נחלקים לארבעה סוגים – השרויים במצוקה, הזקוקים לכסף, הסקרנים, ומחפשי הידע אודות האמת המוחלטת. פנייתם לשירות המסור לאל מותנית כלשהו; הם אינם דְבֵקים טהורים, שהרי הם מצפים לגמול כלשהו משירותם. שירות טהור הוא ללא ציפיות או שאיפות לרווח חומרי. בבְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ (1.1.11) מוגדרת מסירות טהורה:
- אַנְיָאבְּהילָאשׁיתָא-שֻׂוּנְיַםּ גְ׳נָֿאנַה-קַרְמָאדְי-אַנָאוְרּיתַם
- אָנוּקֻוּלְיֵנַה קְרּישְׁנָּאנוּ-שִׂילַנַםּ בְּהַקְתיר אוּתְתַמָא
"השירות האוהב לשְׂרִי קְרּישְׁנַּה צריך להתבצע ברוח חיובית וללא שאיפה לזכייה או לרווח חומרי, אשר מושגים מפעולות תועלתניות או משכלתנות ולימוד פילוסופי. שירות כזה נקרא שירות טהור."
עם שארבעה סוגי אדם אלה מתרועעים עם דָבֵק טהור ועוסקים בשירות המסור לאל, הם מיטהרים והופכים בעצמם לדְבֵקים טהורים. לעושי הרע לעומת זאת, השירות המסור הוא משימה קשה מאוד. זאת משום שחייהם אנוכיים, בלתי סדירים, ונטולי מטרות רוחניות. אולם אפילו אלה, אפשר שיהפכו לדְבֵקים טהורים במגע עם דָבֵק טהור.
מי שטרודים תמיד בפעילות למען טובת הנאה, פונים לאלוהים בעת מצוקה חומרית. הם זוכים אז להתרועע עם דְבֵקים טהורים, והופכים ברוב מצוקתם, לדְבֵקים. גם סתם אנשים אחוזי ייאוש ותסכול זוכים לעיתים להתרועע עם דְבֵקים טהורים, והופכים סקרנים לדעת אודות אלוהים. כמותם גם השכלתנים העקרים; בשעה שאלה מגיעים למבוי סתום בכל תחומי הידע, אפשר שיפנו לשירות מסור לאל. או אז, בחסדו של האל או דְבֵקו הטהור, אלה מתעלים מעבר לידע הבְּרַהְמַן הבלתי אישי והפַּרַמָאתְמָא המקומי ומגיעים לתפיסה האישית של אלוהים. אם כן, השרוי במצוקה, הסקרן, מחפש הידע והזקוק לכסף – אלה הופכים לדְבֵקים טהורים עם שהם משתחררים מכל תשוקה חומרית ומבינים שלרווח חומרי אין ולא כלום עם התקדמות רוחנית. כל עוד לא התעלו הדְבֵקים לשלב טהור שכזה, הריהם נגועים בפעילות תועלתנית, בחיפוש אחר ידע חומרי, וכו'. ומכאן שמבלי להתעלות מעבר לזה, לא ניתן להגיע למישור הטהור של שירות מסור.