HE/BG 7.29

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 29

जरामरणमोक्षाय मामाश्रित्य यतन्ति ये ।
ते ब्रह्म तद्विदुः कृत्स्नमध्यात्मं कर्म चाखिलम् ॥२९॥
גַ׳רָא-מַרַנַּה-מוֹקְשָׁאיַה מָאם אָשְׂריתְיַה יַתַנְתי יֵא
תֵא בְּרַהְמַה תַד וידוּהּ קְרּיתְסְנַם אַדְהְיָאתְמַםּ קַרְמַה צָ׳אקְהילַם

מילה אחרי מילה

גַ׳רָא—מזִקנה; מַרַנַּה—ממוות; מוֹקְשָׁאיַה—למען גאולה; מָאם—בי; אָשְׂריתְיַה—מוצאים מקלט; יַתַנְתי—מתאמצים; יֵא—אלו ש-; תֵא—הם; בְּרַהְמַה—בְּרַהְמַן; תַת—את זאת למעשה; וידוּהּ—יודעים; קְרּיתְסְנַם—לחלוטין; אַדְהְיָאתְמַם—נשגבת; קַרְמַה—פעילות; צַ׳ה—גם; אַקְהילַם—לחלוטין.

תרגום

החכמים, אשר חותרים לגאולה מזקנה ומוות, מוצאים בי מקלטם ומשרתים אותי במסירות. הם למעשה בְּרַהְמַן, משום שהם יודעים הכול אודות פעילות נשגבת.

התעמקות

לידה, מוות, זִקנה וחולי פוקדים את הגוף החומרי, ולא את הרוחני. הגוף הרוחני אינו נתון לאלה. מכאן שמי שזוכה בגוף רוחני, הופך לבן-לוויה של האל ועוסק בשירותו הנצחי, הוא בן-חורין אמיתי. אַהַםּ בְּרַהְמָאסְמי: אני רוח. נאמר שעל הכול להבין שהם בְּרַהְמַן, או נשמה רוחנית. פסוק זה מתאר כיצד תפיסת הבְּרַהְמַן מצויה גם בשירות מסור. הדְבֵקים הטהורים שרויים בנשגב במישור הבְּרַהְמַן והם יודעים הכול אודות פעילות נשגבת.

ישנם ארבעה סוגים של דְבֵקים לא טהורים שעוסקים בשירות נשגב לאל. אלה משיגים אמנם את מטרותיהם השונות, אולם בחסדו של האל, כאשר הם נהיים מודעים לו כליל, הם זוכים בחברתו הרוחנית. סוגדיהם של האלים-למחצה לעומת זאת, אינם מגיעים לאל העליון ולכוכבו העליון לעולם. אפילו אותם חסרי תבונה שמודעים לבְּרַהְמַן, אינם מגיעים לכוכבו של קְרּישְׁנַּה, גוֹלוֹקַה וְרּינְדָאוַנַה. למעשה, ראויים להיקרא בְּרַהְמַן רק מי שעוסקים בפעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה (מָאם אָשְׂריתְיַה). זאת משום חתירתם האמיתית להגיע לכוכבו של קְרּישְׁנַּה. מאחר שאינם חדורים בתפיסות מוטעות אודות קְרּישְׁנַּה, הרי שהם באמת בְּרַהְמַן. מכל מקום, אלה שסוגדים לאַרְצָ'א, או לדמותו של האל, או שהוגים בו לצורך השתחררות משעבוד חומרי – גם אלה יודעים בחסדו את משמעותם של בְּרַהְמַן, אַדְהיבְּהֻוּתַה וכו'. דבר זה האל מסביר בפרק הבא.