HE/BG 8.17
פסוק 17
- सहस्रयुगपर्यन्तमहर्यद् ब्रह्मणो विदुः ।
- रात्रिं युगसहस्रान्तां तेऽहोरात्रविदो जनाः ॥१७॥
- סַהַסְרַה-יוּגַה-פַּרְיַנְתַם אַהַר יַד בְּרַהְמַנּוֹ וידוּהּ
- רָאתְריםּ יוּגַה-סַהַסְרָאנְתָאםּ תֵא ׳הוֹ-רָאתְרַה-וידוֹ גַ׳נָאהּ
מילה אחרי מילה
סַהַסְרַה—אלף; יוּגַה—עידנים; פַּרְיַנְתַם—כולל; אַהַהּ—יום; יַת—זה-אשר; בְּרַהְמַנַּהּ—של בְּרַהְמָא; וידוּהּ—יודעים; רָאתְרים—שהלילה; יוּגַה—עידנים; סַהַסְרַה-אַנְתָאם—כולל; תֵא—הללו; אַהַהּ-רָאתְרַה—יום ולילה; וידַהּ—מבינים; גַ׳נָאהּ—אנשים.
תרגום
על-פי אומדן ארצי, אלף עידנים יחדיו מהווים משך יום אחד של בְּרַהְמָא. וכזהו גם משך לילו.
התעמקות
משך קיומו של היקום החומרי מוגבל. הוא מופיע במחזוריות של קַלְפּות. קַלְפַּה הנה יום של בְּרַהְמָא, ויום שכזה מורכב מאלף מחזורים של ארבע יוּגות, או עידנים: סַתְיַה, תְרֵתָא, דְוָאפַּרַה וקַלי. תקופת סַתְיַה מאופיינת ביושר, חכמה ודת, ומשוללת כל בערות ורשע. יוּגה זו נמשכת 1,728,000 שנה. בתְרֵתָא-יוּגַה מופיע רֶשע, והיא נמשכת 1,296,000 שנה. בדְוָאפַּרַה-יוּגַה היושר והדת מוסיפים ומידרדרים, והרשע גובר. תקופה זו נמשכת 864,000 שנה ולבסוף, קַלי-יוּגַה (התקופה הנוכחית, שנמשכת כבר 5000 שנה). תקופה זו משופעת בסכסוכים, בערות, אי-דתיות ורשע, ויושר אמיתי כבר לא קיים למעשה. היא נמשכת 432,000 שנה. הרשע גובר בה כל-כך, עד כי בסופה מופיע האל בעצמו, כקַלְקי אַוַתָארַה, מכחיד את הזדים ומציל את דְבֵקיו, ומכונן סַתְיַה-יוּגַה נוספת. או אז נשנה התהליך וחוזר חלילה. אלף מחזורים של ארבע יוּגות כאלה מהווים יום אחד של בְּרַהְמָא, וכזהו גם לילו. בְּרַהְמָא חי מאה "שנים" כאלה, ואז מת. על-פי אומדן ארצי, "מאה שנים" כאלה מסתכמות ב-311 טריליארד ו-40 מיליארד שנים ארציות. לפי תחשיב זה נראים חייו של בְּרַהְמָא אגדיים ואינסופיים, אלא שלעומת הנצח אינם אלא כהבזק רגעי. בים הסיבה מופיעים ונעלמים בְּרַהְמות לאינספור, כבועות בים. בְּרַהְמָא ובריאתו הנם חלק מהיקום החומרי ונתונים אפוא, להשתנות מתמדת.
ביקום החומרי, אפילו בְּרַהְמָא אינו פטור מתהליך הלידה, הזקנה, החולי והמוות. מכל מקום, בְּרַהְמָא עוסק בשירות ישיר לאישיות אלוה, בניהול היקום, וזוכה בגאולה. סַנְנְיָאסִים מתקדמים מתעלים לכוכבו, בְּרַהְמַלוֹקַה. זהו הכוכב העליון ביקום החומרי, והוא שורד גם לאחר היכחדותם של הכוכבים העדניים שברובד העליון של מערכת הכוכבים. אלא שעל-פי חוקי הטבע החומרי, גם בְּרַהְמָא ותושבי כוכבו נאלצים בסופו של דבר למות.