HE/BG 9.15

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 15

ज्ञानयज्ञेन चाप्यन्ये यजन्तो मामुपासते ।
एकत्वेन पृथक्त्वेन बहुधा विश्वतोमुखम् ॥१५॥
גְ׳נָֿאנַה-יַגְ׳נֵֿנַה צָ׳אפְּי אַנְיֵא יַגַ׳נְתוֹ מָאם אוּפָּאסַתֵא
אֵקַתְוֵנַה פְּרּיתְהַקְתְוֵנַה בַּהוּדְהָא וישְׂוַתוֹ-מוּקְהַם

מילה אחרי מילה

גְ׳נָֿאנַה-יַגְ׳נֵֿנַה—באמצעות פיתוח ידע; צַ׳ה—גם; אַפּי—אכן; אַנְיֵא—אחרים; יַגַ׳נְתַהּ—מקריבים; מָאם—לי; אוּפָּאסַתֵא—סוגדים; אֵקַתְוֵנַה—באחדות; פְּרּיתְהַקְתְוֵנַה—בשניות; בַּהוּדְהָא—בריבוי; וישְׂוַתַהּ-מוּקְהַם—בדמות היקומית.

תרגום

אחרים, אשר הקרבתם היא פיתוח ידע – אלה סוגדים לאל כאחד ויחיד, כרב-צורות, ובדמותו היקומית.

התעמקות

פסוק זה מסכם את הפסוקים הקודמים. האל אומר לאַרְג'וּנַה שהמַהָאתְמות הם מי ששקועים בתודעת קְרּישְׁנַּה טהורה ואינם יודעים דבר מלבד קְרּישְׁנַּה. מכל מקום, ישנם אחרים, שאינם ממש במעמדם של מַהָאתְמות, אשר סוגדים לקְרּישְׁנַּה בדרכים שונות. כמה מאלה תוארו כבר כשרויים במצוקה נפשית, זקוקים לעזרה חומרית, סקרנים ומבקשי ידע. אלא שישנם אף נחותים מהם. אלה נחלקים לשלושה: 1) מי שסוגד לעצמו בתור אלוהים, 2) מי שממציא צורה של אלוהים וסוגד לה, 3) מי שסוגד לדמות היקום, או הוישְׂוַה-רֻוּפַּה של האל. מבין השלושה, הנחותים ביותר הם אלה שחושבים עצמם לאלוהים. הם מחשיבים את עצמם למוניסטים, והם הנפוצים ביותר. אלה חושבים את עצמם לאלוהים, וברוח זו סוגדים לעצמם. סגידה שכזו היא צורה כלשהי של סגידה לאלוהים, שהרי הם מבינים שאינם גופם החומרי אלא נשמה רוחנית; לפחות תפיסה זו קיימת. זוהי בדרך כלל דרכם של האימפרסונליסטים לסגוד לאלוהים. הקבוצה השנייה כוללת את הסוגדים לאלים-למחצה, או מי שסוברים שכל צורה יכולה להיות צורתו של אלוהים. הקבוצה השלישית הם מי שאינם מסוגלים לתפוס דבר מעבר לתופעות היקום החומרי. אלה חושבים את היקום לגוף או לישות העליונה, וסוגדים לו. מכל מקום, גם היקום הוא דמותו של אלוהים.