HE/Prabhupada 0131 - דבר זה אך טבעי להתמסר לאבא

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0130 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0132

דבר זה אך טבעי להתמסר לאב
- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0131


הרצאה על ב.ג. 7.16-11 - ניו יורק, ה-7 באוקטובר, 1966

טירוף זה, הזיה זו, האשליה הזאת של עולם החומר, קשה מאוד להתגבר עליה. היא קשה מאוד. אבל קְרּישְׁנַּה הריבון אומר, מָאם אֵוַה יֵה פְּרַפַּדְיַנְתֵה מָאיָאם אֵתָאםּ תַרַנְתי תֵה (בּ.ג. 7.14). אם מישהו מרצון, או בהיותו מבין את חייו האומללים, אם הוא נכנע ומתמסר לְקְרּישְׁנַּה, "קְרּישְׁנַּה יקר שלי, שכחתי אותך חיים אחרי חיים. כעת אני מבין שאתה האבא שלי, אתה המגן שלי. עתה אתמסר אליך." בדיוק כמו ילד אבוד שהולך לאבא, "אבא יקר, זו הייתה חוסר ההבנה שלי שהתרחקתי מההגנה שלך, אלא שסבלתי. כעת אני בא אליך." האבא מחבק, "בן יקר שלי, בוא הנה. הייתי כה חרד לגורלך כל הימים. עתה, איזו שמחה זו כְּשֶׁשָבְתָ." האבא הוא כה אדיב.

עתה אנו באותו מצב זה. מרגע שאנו מתמסרים לרצונו של הריבון העליון... זה לא מאוד קשה. התמסרות של הבן לאבא, האם זו משימה קשה מאוד? האם אתם חושבים שזו משימה מאוד קשה? בן שמתמסר לאביו. דבר זה אינו אלא טבעי למדי. אין בזה שום עלבון. האבא הוא תמיד מעל. אז אם אני נוגע ברגליים של אבי, אם אני משתחווה לרגליו, זאת תהילה. עבורי זו תהילה. אין פֹּה כל עלבון. אין פֹּה כלל קושי. מדוע שלא אז נתמסר לְקְרּישְׁנַּה?

אז זהו התהליך, מָאם אֵוַה יֵה פְּרַפַּדְיַנְתֵה: "כל ישויות החיים הנסערות הללו, בשעה שהן מתמסרות לי" - מָאיָאם אֵתָאםּ תַרַנְתי תֵה (ב.ג. 7.14), "אין לו יותר ייסורי חיים בכלל." הוא בא בְּאַחַת תחת ההגנה של האבא. תמצאו בסוף של בְּהַגַוַד-גִיתָא: אַהַםּ תְוָאםּ סַרְוַה-פָּאפֵּבְּהְיוֹ מוֹקְשַׁיְשְׁיָאמי מָא שׂוּצַ'הּ (בּ.ג. 18.66).

כשהאבא... כשילד בא על חזה אמו, אמו מגנה עליו. אם ישנה איזו סכנה, הַאֵם מוכנה לתת את חייה קודם, לפני חֲיֵי הילד. באותו האופן, כשאנו תחת ההגנה של אלוהים, אז אין פחד.