HE/Prabhupada 0035 - בגוף זה ישנן שתי ישויות חיים: Difference between revisions

(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0035 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1975 Category:HE-Quotes - Le...")
 
(Vanibot #0023: VideoLocalizer - changed YouTube player to show hard-coded subtitles version)
 
Line 5: Line 5:
[[Category:HE-Quotes - Lectures, Bhagavad-gita As It Is]]
[[Category:HE-Quotes - Lectures, Bhagavad-gita As It Is]]
[[Category:HE-Quotes - in South Africa]]
[[Category:HE-Quotes - in South Africa]]
[[Category:French Language]]
[[Category:Hebrew Language]]
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0034 - כל העולם מקבל את הידע מסמכות כלשהי|0034|HE/Prabhupada 0036 - מטרתם של החיים שלנו|0036}}
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<div class="center">
<div class="center">
Line 15: Line 18:
<div dir="rtl">
<div dir="rtl">
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
{{youtube_left|v8XG7k9PvDY|בגוף זה ישנן שתי ישויות חיים - 0035}}
{{youtube_left|5GfoSyfXIlY|קרישנה הוא הבעלים של הגוף הזה - פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0035}}
<!-- END VIDEO LINK -->
<!-- END VIDEO LINK -->


<!-- BEGIN AUDIO LINK -->
<!-- BEGIN AUDIO LINK -->
<mp3player>http://vaniquotes.org/w/images/751017BG.JOH_clip3.mp3</mp3player>
<mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/751017BG.JOH_clip3.mp3</mp3player>
<!-- END AUDIO LINK -->
<!-- END AUDIO LINK -->


<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.1-11 -- Johannesburg, October 17, 1975|הרצאה על ב.ג. 2.1-11 - יוהאנסבורג, 17 באוקטובר, 1975]]'''
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.1-11 -- Johannesburg, October 17, 1975|הרצאה על ב.ג. 2.11-1 - יוֹהאנֶסבּוּרג, 17 באוֹקטוֹבֶּר, 1975]]'''
<!-- END VANISOURCE LINK -->
<!-- END VANISOURCE LINK -->


<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT -->
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT -->
עכשיו, קְרִישְּׂנַּה לקח על עצמו להיות גוּרוּ, והחל לתת הוראות. תם אוּוָאצַ'ה הְרִישִׂיקֵשַׂהַּ. הְרִישִׂיקֵשַׂה..., עוד שם לקְרִישְּׂנַּה הוא הְרִישִׂיקֵשַׂה. הְרִישְׂיקֵשַׂה פירושו, הְרִישִׂיקַה אִשַׂה. הִרְישִׂיקַה הם החושים, ואִשַׂה, הוא האדון. לכן קְרִישְּׂנַּה הוא אדון החושים שלנו, ושל כולם. Cela sera expliqué dans le chapitre דבר זה יוסבר בפרק השלוש-עשרה, קְשֵתְרַה-גְ'נַםּ צָ'אפִּי מָאם וִידְדְהִי סַרְוַה-קְשֶתְרֵשוּ בְּהָארָתַה ([[Vanisource:BG 13.3|BG 13.3]]). בגוף זה ישנן שתי ישויות חיים. אחת היא העצמי, הנשמה האינדיוידואלית, אָתְמָא; האחרת היא קְרִישְּׂנַּה, פַּרַמָאתְמָא. אִישְׂוָרַהַּ סָרְוַה-בְּהוּתָאנָאם הְרִיד-דֵשֵׂה אָרְג'וּנַה תִישְּׂתְּהַתִי ([[Vanisource:BG 18.61|BG 18.61]]). כך שלמעשה בעל הקניין הוא פַּרַמָאתְמָא. ניתנת לי ההזדמנות להשתמש בהם, אז החושים שלי שאינם כאלו, אינם שלי. לא יצרתי את היד שלי. היד נוצרה על ידי אלוהים, או על ידי קְרִישְּׂנַּה, דרך התוֵוך של הטבע החומרי, ולי ניתנת היד לשימוש למטרות שלי, לאכילה, לצבירה. למעשה, זו לא היד שלי. אחרת, כאשר יד זו הופכת משותקת, אני טוען, "היד שלי" - אני לא יכול להשתמש בה, כי הכוח של היד, הופסק על ידי בעל הרכוש. בדיוק כמו בית, בית שכור, אתה גר בו. אם בעל הבית דוחה אותך, אתה לא יכול לגור שם. באופן דומה, אנחנו יכולים להשתמש בגוף הזה, כל עוד בעל הרכוש האמיתי, הְרִישִּׂיקֵשַׂה, מתיר לי לשהות בתוכו. לכן השם של קְרִישְּׂנַּה הוא הְרִישְׂיקֵשַׂה והתנועה הזו למען תודעת קְרִישְּׂנַּה פירושה, שקיבלנו את החושים מקְרִישְּׂנַּה ועלינו להשתמש בהם, למענו של קְרִישְּׂנַּה. במקום להשתמש בהם למען קְרִישְּׂנַּה, אנו משתמשים בהם, לעינוג החושים שלנו. זה המצב האומלל של חיינו. בדיוק כפי שאתה חי במקום שיש לשלם עבורו, שכר דירה או משכנתא, ואתה נמנע מן התשלום - אתה חושב שזה רכוש פרטי שלך - אז יש צרה. באופן דומה, הְרִישִׂיקֵשַׂה פירושו שבעל הקניין האמיתי, הוא קְרִישְּׂנַּה. רכוש זה קיבלתי. דבר זה מצויין בבְּהָגַוַד-גִיתָא.
עכשיו, קְרּישְׁנַּה נטל את תפקיד ה-''גוּרוּ'', וְהחֶל לתת הוראות - ''תַם אוּוָאצַ'ה הְרּישִׁיקֵשַׂהּ''. הְרּישִׁיקֵשַׂה..., עוד שם לקְרּישְׁנַּה הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. הְרּישִׁיקֵשַׂה פירושו, ''הְרּישִׁיקַה אִישַׂה. הְרּישִׁיקַה'' הם החושים, ואִישַׂה, האדון. לכן קְרּישְׁנַּה הוא אדון החושים שלנו, ושל כולם. דבר זה יוסבר בפרק השלוש-עשרה: ''קְשֵתְרַה-גְ'נַֿםּ צָ'אפִּי מָאםּ וידְדְהי סַרְוַה-קְשֵׂתְרֵשוּ בְּהָארַתַה'' ([[HE/BG 13.3|ב.ג. 13.3]]).


:אִישְׂוַרָה סָרְוַה-בְּהוּתָאנָאם
בגוף זה יש שתי ישויות חיים. אחת היא העצמי, הנשמה האינְדיוִידוּאַלית, ''אָתְמָא''; האחרת היא קְרּישְׁנַּה, פַּרַמָאתְמָא -  ''אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאם הְרּיד-דֵשֵׂה אַרְג'וּנַה תִישְׁטְהַתִי'' ([[HE/BG 18.61|ב.ג. 18.61]]). כך שלמעשה בעל הרכוש הוא פַּרַמָאתְמָא. לי ניתנה האפשרות להשתמש בהם (בגוף), אז החושים שלי, אינם בעצם שלי. לא יצרתי את היד שלי. היד נוצרה על ידי אלוהים, או על ידי קְרּישְׁנַּה, דרך הטבע החומרי כִּמְתַוֵוך, ולי ניתנת היד לשימוש למטרות שלי, לאכילה, לאיסוף. למעשה, זאת לא היד שלי. אחרת, כאשר היד הופכת משותקת, אני עשוי לטעון, "היד שלי" - איני יכול להשתמש בה כי הכוח של היד הופסק על ידי בעל הרכוש. בדיוק כמו בית, בית שַׂכוּר, אתה גר בו. אם בעל הבית דוחה אותך, אינך יכול לגור או להשתמש בו. באופן דומה, אנחנו יכולים להשתמש בגוף הזה, כל עוד בעל הרכוש האמיתי, הְרּישִׁיקֵשַׂה, מתיר לי לשהות בו.
:הְרִיד-דֵשֵה 'רְג'וּנַה תִישְּׂתְּהַתִי
:בְהְרָאמַיָן סָרְוַה-בְּהוּתָאנִי
:יַנְתְרָארוּדְהָאנִי מָאיַיָא
:([[Vanisource:BG 18.61|BG 18.61]])


יַנְתְרַה: זוהי מכונה את המכונה. הזו קיבלתי מקְרִישְּׂנַּה משום שהשתוקקתי, "אם אקבל מכונה כמו הגוף האנושי, אוכל ליהנות ככה." אז קְרִישְּׂנַּה ממלא את רצונך: "בסדר גמור." ואם אני חושב, "אם אקבל מכונה דרכה אוכל למצוץ את הדם של חיה אחרת"; "בסדר גמור", קְרִישְּׂנַּה אומר, "קח מכונה זו בצורת גוף של נמר ותשתמש בה". ודבר זה מתרחש והולך. לכן שמו הוא הְרִישִּׂיקֵשַׂה. וכאשר אנחנו מבינים היטב, "אני לא בעל הרכוש של הגוף הזה קְרִישְּׂנַּה הוא בעל הגוף. אני רציתי סוג מסויים של גוף, לשימוש עבור עינוג החושים שלי. הוא נתן לי אותו, אבל אני לא מאושר. לכן אני אלמד כיצד להשתמש במכונה הזו עבור בעל הרכוש", זה נקרא בְּהָקְטִי. הְרִישִּׂיקֵנַה הְרִישִּׂיקֵשַׂה-סֵוַנָם בְּהָקְתִיר אוּצְ'יַתֵה ([[Vanisource:CC Madhya 19.170|CC Madhya 19.170]]). כאשר החושים האלו - משום שקְרִישְּׂנַּה הוא בעל החושים - לו יש את הבעלות על הגוף - אז כאשר הגוף הינו מנוצל לשימושו של קְרִישְּׂנַּה בשירותו, זוהי שלמות החיים שלנו.
לכן השם של קְרּישְׁנַּה הוא הְרִישְׁיקֵשַׂה והתנועה הזו למען תודעת קְרּישְׁנַּה משמעותה, שקיבלנו את החושים מקְרּישְׁנַּה ועלינו להשתמש בהם, למען קְרּישְׁנַּה. במקום להשתמש בהם למען קְרּישְׁנַּה, אנו משתמשים בהם, לעינוג החושים שלנו. זה המצב האומלל של חיינו. בדיוק כפי שאתה חי במקום שיש לשלם עבורו שכר דירה או משכנתא, ואתה לא משלם - אתה חושב שזה רכוש פרטי שלך - אז יש צרה. באופן דומה, הְרּישִׁיקֵשַׂה פירושו שבעל הקניין האמיתי, הוא קְרּישְׁנַּה. ממנוֹ רכוש זה קיבלתי. דבר זה מצויין ב-''בְּהַגַוַד-גִיתָא'':
 
:''אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאםּ''
:''הְרּיד-דֵשֵה 'רְג'וּנַה תישְׁטְהַתי''
:''בְּהְרָאמַיַן סַרְוַה-בְּהוּתָאני''
:''יַנְתְרָארֻוּדְהָאני מָאיַיָא''
:([[HE/BG 18.61|בּ.ג. 18.61]]).
 
''יַנְתְרַה'': זוהי מכונה. את המכונה הזו, קיבלתי מקְרּישְׁנַּה משום שהשתוקקתי, "אם אקבל מכונה כמו הגוף האנושי, אוכל ליהנות ככה." אז קְרּישְׁנַּה ממלא את רצונך: "בסדר גמור." ואם אני חושב, "אם אקבל מכונה שתאפשר לי למצוץ את הדם של חיה אחרת", קְרּישְׁנַּה אומר, "בסדר גמור' קח מכונה זו בצורת גוף נמֵר ותשתמש בה".
 
ודבר זה ממשיך והולך. לכן שמו הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. וכאשר אנחנו מבינים היטב, "אני לא בעל הרכוש של הגוף הזה קְרּישְׁנַּה הוא בעל הגוף. אני רציתי סוג מסויים של גוף, לשימוש עבור עינוג החושים שלי. הוא נתן לי אותו ואני לא מאושר. לכן אני אלמד כיצד להשתמש במכונה הזו עבור בעל הרכוש", זה נקרא ''בְּהַקְטִי - הְרּישִׁיקֵנַּה הְרּישִׁיקֵשַׂה-סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה '' ([[Vanisource:CC Madhya 19.170|צ'.צ'. מַדְהְיַה 19.170]]). כאשר החושים האלו - משום שקְרּישְׁנַּה הוא בעל החושים - לו יש את הזכות על הגוף - אז כשהגוף מנוצל לשימוש בשירות של קְרּישְׁנַּה, זו שלמות החיים שלנו.
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
</div>
</div>

Latest revision as of 20:20, 26 September 2018



הרצאה על ב.ג. 2.11-1 - יוֹהאנֶסבּוּרג, 17 באוֹקטוֹבֶּר, 1975

עכשיו, קְרּישְׁנַּה נטל את תפקיד ה-גוּרוּ, וְהחֶל לתת הוראות - תַם אוּוָאצַ'ה הְרּישִׁיקֵשַׂהּ. הְרּישִׁיקֵשַׂה..., עוד שם לקְרּישְׁנַּה הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. הְרּישִׁיקֵשַׂה פירושו, הְרּישִׁיקַה אִישַׂה. הְרּישִׁיקַה הם החושים, ואִישַׂה, האדון. לכן קְרּישְׁנַּה הוא אדון החושים שלנו, ושל כולם. דבר זה יוסבר בפרק השלוש-עשרה: קְשֵתְרַה-גְ'נַֿםּ צָ'אפִּי מָאםּ וידְדְהי סַרְוַה-קְשֵׂתְרֵשוּ בְּהָארַתַה (ב.ג. 13.3).

בגוף זה יש שתי ישויות חיים. אחת היא העצמי, הנשמה האינְדיוִידוּאַלית, אָתְמָא; האחרת היא קְרּישְׁנַּה, פַּרַמָאתְמָא - אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאם הְרּיד-דֵשֵׂה אַרְג'וּנַה תִישְׁטְהַתִי (ב.ג. 18.61). כך שלמעשה בעל הרכוש הוא פַּרַמָאתְמָא. לי ניתנה האפשרות להשתמש בהם (בגוף), אז החושים שלי, אינם בעצם שלי. לא יצרתי את היד שלי. היד נוצרה על ידי אלוהים, או על ידי קְרּישְׁנַּה, דרך הטבע החומרי כִּמְתַוֵוך, ולי ניתנת היד לשימוש למטרות שלי, לאכילה, לאיסוף. למעשה, זאת לא היד שלי. אחרת, כאשר היד הופכת משותקת, אני עשוי לטעון, "היד שלי" - איני יכול להשתמש בה כי הכוח של היד הופסק על ידי בעל הרכוש. בדיוק כמו בית, בית שַׂכוּר, אתה גר בו. אם בעל הבית דוחה אותך, אינך יכול לגור או להשתמש בו. באופן דומה, אנחנו יכולים להשתמש בגוף הזה, כל עוד בעל הרכוש האמיתי, הְרּישִׁיקֵשַׂה, מתיר לי לשהות בו.

לכן השם של קְרּישְׁנַּה הוא הְרִישְׁיקֵשַׂה והתנועה הזו למען תודעת קְרּישְׁנַּה משמעותה, שקיבלנו את החושים מקְרּישְׁנַּה ועלינו להשתמש בהם, למען קְרּישְׁנַּה. במקום להשתמש בהם למען קְרּישְׁנַּה, אנו משתמשים בהם, לעינוג החושים שלנו. זה המצב האומלל של חיינו. בדיוק כפי שאתה חי במקום שיש לשלם עבורו שכר דירה או משכנתא, ואתה לא משלם - אתה חושב שזה רכוש פרטי שלך - אז יש צרה. באופן דומה, הְרּישִׁיקֵשַׂה פירושו שבעל הקניין האמיתי, הוא קְרּישְׁנַּה. ממנוֹ רכוש זה קיבלתי. דבר זה מצויין ב-בְּהַגַוַד-גִיתָא:

אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאםּ
הְרּיד-דֵשֵה 'רְג'וּנַה תישְׁטְהַתי
בְּהְרָאמַיַן סַרְוַה-בְּהוּתָאני
יַנְתְרָארֻוּדְהָאני מָאיַיָא
(בּ.ג. 18.61).

יַנְתְרַה: זוהי מכונה. את המכונה הזו, קיבלתי מקְרּישְׁנַּה משום שהשתוקקתי, "אם אקבל מכונה כמו הגוף האנושי, אוכל ליהנות ככה." אז קְרּישְׁנַּה ממלא את רצונך: "בסדר גמור." ואם אני חושב, "אם אקבל מכונה שתאפשר לי למצוץ את הדם של חיה אחרת", קְרּישְׁנַּה אומר, "בסדר גמור' קח מכונה זו בצורת גוף נמֵר ותשתמש בה".

ודבר זה ממשיך והולך. לכן שמו הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. וכאשר אנחנו מבינים היטב, "אני לא בעל הרכוש של הגוף הזה קְרּישְׁנַּה הוא בעל הגוף. אני רציתי סוג מסויים של גוף, לשימוש עבור עינוג החושים שלי. הוא נתן לי אותו ואני לא מאושר. לכן אני אלמד כיצד להשתמש במכונה הזו עבור בעל הרכוש", זה נקרא בְּהַקְטִי - הְרּישִׁיקֵנַּה הְרּישִׁיקֵשַׂה-סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה (צ'.צ'. מַדְהְיַה 19.170). כאשר החושים האלו - משום שקְרּישְׁנַּה הוא בעל החושים - לו יש את הזכות על הגוף - אז כשהגוף מנוצל לשימוש בשירות של קְרּישְׁנַּה, זו שלמות החיים שלנו.