HE/Prabhupada 0034 - כל העולם מקבל את הידע מסמכות כלשהי

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0033 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0035

כל העולם מקבל את הידע מסמכות
כלשהי - פרבהופאדה 0034


הרצאה על ב.ג. 7.1 - דוּרְבַּן, 9 באוקְטוֹבֶּר, 1975

פרק שביעי, "היֶדע של המוחלט." יש שני דברים, מוּחלט ויַחֲסִי. עולם זה הוא יַחֲסי. פֹה איננו יכולים להבין דבר אחד בלי השני. מיד כשאנו אומרים, "הִנֵה בֶּן", חייב להיות אַב. מיד כשאנו אומרים "הִנֵה בָּעל", חייבת להיות אישה. ומיד כשאנו קוראים "הִנֵה מְשׁרֵת", חייב להיות אדון. כאשר אנו אומרים "הִנֵה אור", חייב להיות חושך. זה נקרא העולם היחסי. דבר מובן מתוך מושגים יחסיים, הנפרדים ממנו. יש אמנם, עולם אחר, העולם המוחלט. שם, הֶאדון והַמְשׁרֵת, אותו הדבר. אין ביניהם הבחנה. למרות שאיש אַדון ורעהו מְשׁרת, המעמד שלהם זהה.

אז הפרק השביעי של בְּהַגַוַד-גִיתָא, נותן לנו הצצה לתוך העולם המוחלט, ידע מוחלט. הדרך להשיג ידע זה, זה אֲמוּר מפי המוחלט, האישיות העליונה, קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא, האישיות המוחלטת העליונה.

אִישְׁוַרַה פַּרַמַהּ קְרּישְׁנַּה
סַצְ'-צ'יד-אָנַנְדַה-ויגְרַהַהּ
אַנָאדיר אָדיר גוֹוִינְדַהּ
סַרְוַה-קָארָנַּה-קָארַנַּם
(בּ.ס. 5.1).

זו ההגדרה של קְרּישְׁנַּה, שניתנה על ידי בְּרַהְמָא, בספרו הידוע כ- בְּרַהְמָא-סַמְּהִיתָא, ספר מוסמך מאוד. הספר, כּאֲסוּפה, נערך על ידי שְׂרִי צַ'יְטַנִיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ מדרום הוֹדוּ, והוא הציג אותו לדְבֶקַיו, כשהוא חזר מסיוּר בדרום הודוּ. לכן אנחנו מקבלים ספר זה, בְּרַהְמָא-סַמְּהִיתָא, כספר מאוד סמכותי. זה תהליך היֶדע שלנו. אנו מקבלים ידע מִסַמכוּת. כולם מקבלים ידע מהסַמכוּת, אבל מסַמכוּת כללית, בעוד התהליך בו אנחנו נוֹקטים, כדי למצוא את הסַמכוּת, מעט שוֹנֵה.

התהליך שבו אנו מקבלים סַמכוּת מסוימת פירושו, שבעל הסמְכוּת מקבל את סמכות קוֹדמַיו. אדם לא יכול לטעון לסַמכוּת מטעם היותו. זה לא אפשרי. אזַי אֵין זה מושלם. נתתי דוגמא זו פעמים רבות, ילד לומד מן האבא שלו. הילד שואל את האבא, "אבא, איזו מכונה זו?" והאבא עונה, "יַלְדי היַקר, קוראים לזה מיקְרוֹפוֹן." אז הילד מקבל ידע מן האבא, "זה מיקרופון." אז כאשר הילד אומר למישהו אחר - "זה מיקְרוֹפון", הוא צודק. למרות שהוא ילד, עדיין, משוּם שהוא קיבל את הידע מסמכוּת, דבריו נכונים. באופן דומה, אם נקבל ידע מסמכוּת, אני יכול להיות ילד, ועדיין דברי הביטוי שלי נְכוֹנים. זה תהליך הידע שלנו. אנו לא ממְצִיאים ידע. זה התהליך שניתן ב בְּהַגַוַד-גִיתָא בפרק הרביעי - אֵוַם פַּרַמְפַּרָא-פְּרָאפְּתַם אימַםּ רָאגַ'רְשַׁיוֹ וידוּהּ (ב.ג. 4.2). מערכת פַּרַמְפַּרָא זו...

אִימַםּ וִיוַסְוַתֵה יוֹגַםּ
פּרוֹקְתַוָאן אָהַם אַוְיַיַם
ויוַסְוָאן מַנַוֵה פְּרָאהַה
מַנוּר אִיקְשְׁוָאקַוֵה 'בְּרַוִית
(בּ.ג. 4.1)

אֵוַםּ פַּרַמְפַּרָא. ידע מוחלט יכול להתקבל, כשאנוּ שומעים מן המוחלט. אף אדם בעולם היחסי לא יכול לידע אותנו בצורה מוחלטת. זה לא אפשרי. אז פה אנחנו רוכשים הבנה על העולם המוחלט, ידע מוחלט, מהאישיות העליונה, אישיותו של המוחלט. אישיותו של המוחלט פירושה "אַנָאדיר אָדיר גוֹוִינְדַהַּ" (בּ.ס. 5.1). הוא האישיות המקורית, אבל אין לו מקור, לכן הוא מוחלט. הוא אינו מובן כְּנִגרַם על ידי מישהו אחר. זה אלוהים. אז כאן בפרק זה, מִכאן, נאמר, שְׂרִי בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ'ה, האישיות המוחלטת... בְּהַגַוָאן, משמעותו האישיות המוחלטת, שאינו נִתְלַה באף אחד אחר.