HE/Prabhupada 0167 - החוקים מעשה יד-האל לא יכולים להיות בלתי-מושלמים
הרצאה על שׂ.ב 6.1.13-8 - נְיוּ יוֹרְק, ה-24 בְּיוּלי, 1971
חוק מעשה יד אדם, הם חושבים על האדם ההרוג. אחר, הרוצח, צריך להיהרג. מדוע לא חיה? גם בעל-החיים ישות חיה. האדם אף הוא ישות חיה. אז אם יש לך חוק שֶׁאִם אַדָּם הורג אִישׁ עליו לֵיהָרֵג, מדוע אם אדם הורג חיה אֵין עליו גַם כֵּן לָמוּת? מהי הסיבה? חוק זה מעשה יד-אדם, לוֹקֶה בְּחָסֵר.
אבל לא יכול להיות פְּגָם בחוקים מעשה יד-האל. חוק מעשה האל, אם הרגת בעל-חיים, עליך להיענש באופן שווה לַהֲרוֹג אדם. זה החוק האלוהי. אין שום מחילה, מאחר והרגת אדם אתה בַּר-עוֹנֶשׁ, ומאידך על הרג חיה אֵינֵךָ בַּר-עֲנישָׁה. הרי זה תַרְקִיחַ. אין זאת חקיקה שְׁלֵמָה. חוק מושלם. לכן יְשׁוּעַ הנוצרי הריבון מְעִיד עַל עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת: "לֹא תִרְצָח". חוק זה הינו מושלם. אין עליך להבחין "לא אהרוג איש, אלא שאהרוג חיות."
ישנן כַּפָּרוֹת שונות. לפי ההשקפה הַוֵּדִית, אם פָּרָה אחת מֵתָה בזמן שהיא רתומה בצווארה... מפני שֶׁהַפָּרָה איננה בטוחה, באופן זה או אחר מתה, והחבל סביב הַצָּוָואר, בעל הפרה חייב בְּכַפָּרָה כֹּלְשְׁהִי. כיוון שֶׁכִּבְיָכוֹל גוועה הַפָּרָה כְּנִגְרָם מהחבל שכרוך לה סביב הצוואר, יש לכך כַּפָּרָה. עתה אם הינך הורג ברצון פָּרוֹת וחיות כֹּה רבות, עד כמה אנו אחראיים?
לכן ברגע הנוכחי ישנה מלחמה, ואילו החברה האנושית נַעֲשֵׂית נְתוּנָה לְהֶרֶג בְּמִידָה של טֶבַח - חוק הטבע. אינך יכול לעצור מלחמה ולהמשיך להרוג חיות. זה איננו אפשרי. תהיינה תְּאוּנוֹת כֹּה רָבּוֹת כִּתְגוּבָה לַהֶרֵֶג. הרג קבוצתי. כְּשֶׁקְרּישְׁנַּה הורג, זה הרג קבוצתי. כשאני הורג - אחד אחרי השני. אלא כאשר קְרּישְׁנַּה הורג, נֵאֱסָפִים כֹּל הַרוֹצְחִים יָחֲדָיו וְנֵהֱרָגִים. לַכֵן קָיֶמֶת בַּשָּׁאסְתְרוֹת כַּפָּרָה. בדיוק כמו בתנ"ך שלכם ישנה גַם כֵּן כַּפָּרָה, הִתְוָודוּת, תָּשְׁלוּם שֶׁל דָּמִים כֹּלְשְהֶם. אֹמְנָם אַחַר מָעֲשֶׂה הַכַּפָּרָה, מדוע אנשים מבצעים אוֹתוֹ הַחֵטְא פעם נוספת? זֹאת יש להבין.