HE/BG 3.10

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 10

सहयज्ञाः प्रजाः सृष्ट्वा पुरोवाच प्रजापतिः ।
अनेन प्रसविष्यध्वमेष वोऽस्त्विष्टकामधुक् ॥१०॥
סַהַה-יַגְ׳נָֿאהּ פְּרַגָ׳אהּ סְרּישְׁטְוָא פּוּרוֹוָאצַ׳ה פְּרַגָ׳אפַּתיהּ
אַנֵנַה פְּרַסַוישְׁיַדְהְוַם אֵשַׁה ווֹ ׳סְתְו אישְׁטַה-קָאמַה-דְהוּק

מילה אחרי מילה

סַהַה—יחד עם; יַגְ׳נָֿאהּ—הקרבות; פְּרַגָ׳אהּ—דורות; סְרּישְׁטְוָא—ביוצרו; פּוּרָא—בראשית הבריאה; אוּוָאצַ׳ה—אמר; פְּרַגָ׳א-פַּתיהּ—אדון כל היצורים; אַנֵנַה—בזכות זה; פְּרַסַוישְׁיַדְהְוַם—היו משגשגים יותר ויותר; אֵשַׁהּ—זה; וַהּ—לכם; אַסְתוּ—שיהיה; אישְׁטַה—כל הדברים הרצויים; קָאמַה-דְהוּק—מעניק.

תרגום

בראשית הבריאה שלח ריבון כל הברואים דורות של אנשים ואלים-למחצה ועמם הקרבות לוישְׁנּוּ, ובירכם ואמר: "היו מאושרים ביַגְ'נַֿה (הקרבה) זו, כיוון שביצועה יעניק לכם את כל הדרוש לחיי אושר ויביאכם לגאולה."

התעמקות

הבריאה החומרית, שיצר אדון הברואים (וישְׁנּוּ), נועדה לאפשר לנשמות המותנות לשוב הביתה לאלוהות. ישויות החיים שבבריאה החומרית כולן מותנות לטבע החומרי. זאת משום ששכחו את יחסיהן עם וישְׁנּוּ, או קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה העילאי. העקרונות הוֵדיים נועדו לכן, לסייע ולהבין את היחסים הנצחיים הללו. בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר: וֵדַיְשׂ צַ'ה סַרְוַיְר אַהַם אֵוַה וֵדְיַהּ. האל אומר שהוֵדות כולן נועדו ללמד אודותיו. במזמורים הוֵדיים נאמר, פַּתיםּ וישְׂוַסְיָאתְמֵשְׂוַרַם. מכאן שאדון ישויות החיים הוא אישיות אלוה העילאי, וישְׁנּוּ. גם בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (2.4.20) שְׂרִילַה שׂוּקַדֵוַה גוֹסְוָאמִי מתאר את האל כפַּתי:

שְׂרייַהּ פַּתיר יַגְ׳נַֿה-פַּתיהּ פְּרַגָ׳א-פַּתיר
דְהייָאםּ פַּתיר לוֹקַה-פַּתיר דְהַרָא-פַּתיהּ
פַּתיר גַתישׂ צָ׳אנְדְהַקַה-וְרּישְׁנּי-סָאתְוַתָאםּ
פְּרַסִידַתָאםּ מֵא בְּהַגַוָאן סַתָאםּ פַּתיהּ

וישְׁנּוּ הוא הפְּרַגָ'א-פַּתי. הוא אדון כל יצורי החיים, כל העולמות, וכל היופי. הוא גם מגונן על כולם. הוא ברא את העולם החומרי כדי לאפשר לנשמות המותנות ללמוד ולבצע יַגְ'נַֿה (הקרבות) לסיפוקו. בדרך זו אלה יוכלו, בעודן בעולם החומרי, לחיות בנוחות וללא חרדות, ועם כלות גופן החומרי, להיכנס לממלכת אלוהים. זו התכנית השלמה לנשמות המותנות. על-ידי ביצוע יַגְ'נַֿה הן הופכות בהדרגה מודעות לקְרּישְׁנַּה וקדושות במגעיהן כולם. הספרות הוֵדית מורה לתקופה זו של קַלי על סַנְֹקִירְתַנַה-יַגְ'נַֿה (זימרת שמותיו של אלוהים). שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה לימד שיטה נשגבת זו לגאולתם של כלל אנשי התקופה. תודעת קְרּישְׁנַּה וסַנְֹקִירְתַנַה-יַגְ'נַֿה משתלבות זו בזו. השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (11.5.32) מציין את הופעתו של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה כדָבֵק (כשְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ) עם התייחסות מיוחדת לסַנְֹקִירְתַנַה-יַגְ'נַֿה:

קְרּישְׁנַּה-וַרְנַּםּ תְוישָׁאקְרּישְׁנַּםּ סָאנְֹגוֹפָּאנְֹגָאסְתְרַה-פָּארְשַׁדַם
יַגְ׳נַֿיְהּ סַנְֹקִירְתַנַה-פְּרָאיַיְר יַגַ׳נְתי הי סוּ-מֵדְהַסַהּ

"בתקופה זו של קַלי, אנשים נבונים יסגדו לאל, שיופיע עם בני לווייתו, באמצעות סַנְֹקִירְתַנַה-יַגְ'נַֿה." שאר היַגְ'נֲות שנזכרות בכתובים הוֵדיים אינן קלות לביצוע בתקופה זו, בעוד שהסַנְֹקִירְתַנַה-יַגְ'נַֿה קלה, נשגבת וטובה למטרות כולן. זו מומלצת גם בבְּהַגַוַד-גִיתָא (9.14).