HE/BG 3.11
פסוק 11
- देवान्भावयतानेन ते देवा भावयन्तु वः ।
- परस्परं भावयन्तः श्रेयः परमवाप्स्यथ ॥११॥
- דֵוָאן בְּהָאוַיַתָאנֵנַה תֵא דֵוָא בְּהָאוַיַנְתוּ וַהּ
- פַּרַסְפַּרַםּ בְּהָאוַיַנְתַהּ שְׂרֵיַהּ פַּרַם אַוָאפְּסְיַתְהַה
מילה אחרי מילה
דֵוָאן—את האלים למחצה; בְּהָאוַיַתָא—המְרַצה; אַנֵנַה—בשל הקורבן; תֵא—הם; דֵוָאהּ—האלים למחצה; בְּהָאוַיַנְתוּ—יְרצו; וַהּ—אתכם; פַּרַסְפַּרַם—באופן הדדי; בְּהָאוַיַנְתַהּ—מרצים אחד את השני; שְׂרֵיַהּ—ברכה; פַּרַם—עליונה; אַוָאפְּסְיַתְהַה—תשיגו.
תרגום
כאשר יתרצו האלים-למחצה מטקסי ההקרבה, הם ירַצו גם אתכם. בעקבות שיתוף פעולה כזה שבין אדם לאלים, ישרור השגשוג בכול.
התעמקות
האלים-למחצה ממונים לנהל את ענייני העולם החומרי. הספקת אוויר, אור, מים, ושאר צרכיה של ישות החיים – אלה הופקדו בידי אינספור אלים-למחצה, שמשמשים כעוזרים באברי גופו השונים של אישיות אלוה העילאי. סיפוקם או אי-סיפוקם – תלויים ביַגְ'נֲות שמבצעים בני האנוש. ישנן יַגְ'נֲות שמיועדות לסיפוקו של אל-למחצה מסוים, אולם אפילו באלה, וישְׁנּוּ נסגד כנהנה העליון. גם בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר שקְרּישְׁנַּה הוא הנהנה העליון בכל היַגְ'נֲות: בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה-תַפַּסָאם. מכאן שתכליתה העליונה של כל יַגְ'נַֿה היא לרַצות את יַגְ'נַֿה-פַּתי. האלים-למחצה, ראשי מחלקות ההספקה השונות, מתרצים כמובן, מביצוע מושלם של היַגְ'נַֿה, ומפיקים בשפע את תוצרי הטבע השונים.
היתרונות הצדדיים שבביצוע יַגְ'נַֿה הם רבים, אולם החשוב מכולם הוא שבסופו של דבר זה מביא לגאולה משעבוד חומרי. הפעולות כולן מיטהרות על-ידי ביצוע כזה; בוֵדות נאמר: אָהָארַה-שׂוּדְדְהַוּ סַתְתְוַה-שׂוּדְדְהיהּ סַתְתְוַה-שׂוּדְדְהַוּ דְהְרוּוָא סְמְרּיתיהּ סְמְרּיתי-לַמְבְּהֵא סַרְוַה-גְרַנְתְהִינָאם ויפְּרַמוֹקְשַׁהּ. המזון שמוגש ביַגְ'נַֿה מתקדש, ואכילת מזון מקודש מטהרת את ההוויה כולה. עם טיהור ההוויה מיטהרים תאי הזיכרון העדינים, ואז אפשר לחשוב אודות נתיב הגאולה. אלה מובילים כולם לתודעת קְרּישְׁנַּה, שמהווה הצורך החיוני ביותר לחברה של היום.