HE/BG 3.12
פסוק 12
- इष्टान्भोगान्हि वो देवा दास्यन्ते यज्ञभाविताः ।
- तैर्दत्तानप्रदायैभ्यो यो भुङ्क्ते स्तेन एव सः ॥१२॥
- אישְׁטָאן בְּהוֹגָאן הי ווֹ דֵוָא דָאסְיַנְתֵא יַגְ׳נָֿה-בְּהָאויתָאהּ
- תַיְר דַתְתָאן אַפְּרַדָאיַיְבְּהְיוֹ יוֹ בְּהוּנְֹקְתֵא סְתֵנַה אֵוַה סַהּ
מילה אחרי מילה
אישְׁטָאן—רצויים; בְּהוֹגָאן—צרכי החיים; הי—אכן; וַהּ—לכם; דֵוָאהּ—האלים-למחצה; דָאסְיַנְתֵא—יעניקו; יַגְ׳נָֿה-בְּהָאויתָאהּ—מרוצים מביצוע ההקרבה; תַיְהּ—מהם; דַתְתָאן—את הדברים שניתנו; אַפְּרַדָאיַה—מבלי להגיש; אֵבְּהְיַהּ—לאלים-למחצה הללו; יַהּ—מי ש-; בְּהוּנְֹקְתֵא—נהנה; סְתֵנַהּ—גנב; אֵוַה—אכן; סַהּ—הוא.
תרגום
כאשר יתרצו האלים-למחצה, אשר אחראים לצורכי החיים השונים, מביצוע היַגְ'נֲה (הקרבה), הם יספקו לכם את כל צורכיכם. אולם מי שנהנה מתשורות אלה מבלי להשיבן כמנחה לאלים-למחצה, הוא בסך הכול גנב.
התעמקות
האלים-למחצה ממונים מטעמו של אישיות אלוה, וישְׁנּוּ, על הספקת הצרכים השונים, וחשוב לרצותם באמצעות יַגְ'נַֿות. הוֵדות מורות אמנם, על יַגְ'נַֿות שונות לאלים-למחצה שונים, אלא שבסופו של דבר היַגְ'נַֿות כולן נערכות עבור אישיות אלוה.
ההקרבות לאלים-למחצה מומלצות למי שאינם מבינים מיהו אישיות אלוה; הן מומלצות לאנשים אלה בהתאם למידות הטבע שחוברות להם. גם האל הנסגד נבחר על אותו בסיס – כלומר, בהתאם למידות השונות. אוכלי בשר למשל – להם מומלץ לסגוד לאלה קָאלִי, דמותו האימתנית של הטבע החומרי, ולהעלות לה קורבן חיות. למי ששרויים במידת הטוֹבוּת לעומת זאת, מומלצת הסגידה הנשגבת לוישְׁנּוּ. אלא שבכל מקרה, נועדו היַגְ'נַֿות לרומם בהדרגה למישור הנשגב. כל אדם חייב ברגיל לבצע לפחות חמש יַגְ'נַֿות, שידועות כפַּנְֿצַ'ה-מַהָא-יַגְ'נַֿה.
חשוב לדעת שצרכיה של החברה האנושית כולם מסופקים בידי האלים-למחצה, נציגיו של האל. איש לא מסוגל לייצר דבר. מזונותיו של האדם למשל – שעבור מי שבמידת הטובות כוללים דגנים, פירות, ירקות, חלב, סוכר וכו', ועבור הלא-צמחוני פירושם גם בשר – אף לא אחד בחברה האנושית מסוגל לייצרם. איש גם לא מסוגל לייצר דברים כה חיוניים כמו חום, אור, מים, אוויר וכו'. ללא מעורבותו של אישיות אלוה, לא היה אור שמש, גם לא אור הירח, גשם, רוח וכו', שבלעדיהם לא יכול איש לחיות. ברור שהספקת צורכי החיים תלויה כליל באלוהים. אפילו הייצור התעשייתי זקוק לחומרי גלם רבים, כגון מתכת, גופרית, כספית, מנגן ועוד, ואלה מסופקים הרי בידי סוכניו של האל. הם נועדו לשימושנו הנכון, כדי שנוכל לשמור עצמנו כשירים ובריאים להגשמה עצמית, ובסופו של דבר, להגשמת מטרת החיים העליונה – כלומר, גאולה מן המאבק החומרי לקיום. מטרה זו מושגת על-ידי ביצוע יַגְ'נַֿה. מי ששוכח את מטרת החיים, ומשתמש לעינוג חושים בדברים שמספקים סוכניו של אלוהים, הוא למעשה, גנב. הוא נענש על-ידי חוקי הטבע החומרי ועוד מוסיף ומסתבך בקיום החומרי, בניגוד לתכלית הבריאה. חברה של גנבים לעולם לא תהיה מאושרת, שהרי חייהם משוללי מטרה; הגנבים החומרניים חיים ללא מטרה ותכלית. הם בסך הכול נסחפים אחר עינוג חושים, ואינם יודעים כיצד לערוך יַגְ'נַֿה. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה לימד משום כך את היַגְ'נַֿה הפשוטה מכול – סַנְֹקִירְתַנַה-יַגְ'נַֿה (שירה בציבור של שמות האל). כל אחד בעולם שמקבל את עקרונותיה של תודעת קְרּישְׁנַּה יכול לבצעה.