HE/BG 9.4

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 4

मया ततमिदं सर्वं जगदव्यक्तमूर्तिना ।
मत्स्थानि सर्वभूतानि न चाहं तेष्ववस्थितः ॥४॥
מַיָא תַתַם אידַםּ סַרְוַםּ גַ׳גַד אַוְיַקְתַה-מֻוּרְתינָא
מַת-סְתְהָאני סַרְוַה-בְּהֻוּתָאני נַה צָ׳אהַםּ תֵשְׁו אַוַסְתְהיתַהּ

מילה אחרי מילה

מַיָא—באמצעותי; תַתַם—חדור; אידַם—הזה; סַרְוַם—כל; גַ׳גַת—העולם; אַוְיַקְתַה-מֻוּרְתינָא—בדמותי הסמויה; מַת-סְתְהָאני—נמצאות בי; סַרְוַה-בְּהֻוּתָאני—כל ישויות-החיים; נַה—לא; צַ׳ה—ו-; אַהַם—אני; תֵשׁוּ—בהם; אַוַסְתְהיתַהּ—שרוי.

תרגום

בדמותי הסמויה שורה אני ביקום זה כולו. כל הישויות נמצאות בי, אולם אני איני בהן.

התעמקות

אישיות אלוה העילאי אינו נתפס בחושים הגשמיים. נאמר,

אַתַהּ שְׂרִי-קְרּישְׁנַּה-נָאמָאדי נַה בְּהַוֵד גְרָאהְיַם אינְדְרייַיְהּ
סֵווֹנְמוּקְהֵא הי ג׳יהְוָאדַוּ סְוַיַם אֵוַה סְפְּהוּרַתְי אַדַהּ
(בְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ 1.2.234)

שמו של קְרּישְׁנַּה, תהילתו, עלילותיו וכו' – לא ניתן להבינם באמצעות חושים חומריים. אלה נגלים רק למי שעוסק בשירות טהור תחת הדרכה מתאימה. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.38) נאמר, פְּרֵמָאנְֿגַ'נַה-צְ'צְ'הוּריתַה-בְּהַקְתי-וילוֹצַ'נֵנַה סַנְתַהּ סַדַיְוַה הְרּידַיֵשׁוּ וילוֹקַיַנְתי: מי שפיתח אהבה נשגבת לאישיות אלוה העילאי, גוֹוינְדַה, יכול לראות אותו בתוך עצמו ומחוצה לו. מכאן שהוא נסתר מעיניהם של כלל האנשים.

נאמר כאן שאף שאלוה עליון שורה בכול ומצוי בכול, הוא מעבר לתפיסה החושית הגשמית. דבר זה מצוין במילה אַוְיַקְתַה-מֻוּרְתינָא. אולם אף שאיננו יכולים לראותו, הכול נמצא ונח בו.

בפרק השביעי הסברנו שהבריאה החומרית כולה היא צירוף של שני אוניו של האל – העילי, הרוחני, והנחות, החומרי. אונו של האל מתפשט בבריאה כולה, ממש כמו קרני השמש הפזורות ביקום כולו, והכול נח על אונו.

מכל מקום, אין להסיק כי מאחר שאלוהים מצוי בכול, הרי שאיבד את קיומו הייחודי. כדי להזים טענה זו, האל אומר: "אני מצוי בכול, והכול מצוי בי, ואף על פי כן אני נבדל." מלך למשל, מחזיק בממשלה שמייצגת את אונו; משרדי הממשלה השונים מהווים בסך הכול אונים שונים של המלך, וכל אחד מאלה שואב סמכותו מכוחו של המלך. אלא שאין לצפות שהמלך יימצא בעצמו בכל אחד מן המשרדים. זוהי אמנם דוגמה גסה, אולם בדומה לכך, כל התופעות שאנו רואים וכל הקיים – בעולם החומרי וברוחני – הכול נשען על אונו של אישיות אלוה העילאי. הבריאה מתחוללת על-ידי אוניו הפזורים בכול.

בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר, וישְׁטַבְּהְיָאהַם אידַםּ קְרּיתְסְנַם: הוא נוכח בכול באמצעות ייצוגו האישי ובאמצעות אוניו השונים הפזורים הכול.