HE/Prabhupada 0221 - הַמָּאיָאוַאדִים - הם חושבים שנעשו לאחד עם אלוהים
קְרּישְׁנַּה, כשנשאל על ידי אַרְג'וּנַה - "אתה אומר שאת הפילוסופיה של בְּהַגַוַד-גִיתָא לימדת את אל-השמש. איך אוכל לכך להאמין?" - התשובה היתה "הדבר הוא ששנינו, היינו נוכחים, אמנם אתה שכחת. מאידך, אני לא שכחתי" זה ההבדל בין קְרּישְׁנַּה ובין ישות חיים רגי... הוא שלם; אנחנו לא שלמים. אנחנו בלתי-שלמים, חלקים חסרים של קְרּישְׁנַּה. לכן מוטל עלינו להיות נשלטים של ידי קְרּישְׁנַּה. אם לא נסכים להיות נשלטים על ידי קְרּישְׁנַּה, נישלט על ידי האנרגיה הגשמית, בְּהֻוּמיר אָאפּוֹ 'נַלוֹ וָאיוּהּ (בּ.ג. 7.4). למעשה, אנו אנרגיה רוחנית. אנו צריכים מרצון להסכים להישלט בידי קְרּישְׁנַּה. זהו שירות מסור. זה שירות מסור. אנו אנרגיה רוחנית, ואילו קְרּישְׁנַּה הוא הרוח העליונה. אז אם נסכים להישלט על ידי קְרּישְׁנַּה, אז אנו מקודמים לעולם הרוחני. אם נסכים. קְרּישְׁנַּה אינו מתערב עם העצמאות המזערית שלך. יַתְהֵצְ'צְ'הַסי תַתְהָא קוּרוּ (בּ.ג. 18.64). קְרּישְׁנַּה אומר לְאַרְג'וּנַה, "מה שתרצה, אתה יכול לעשות." עצמאות זו היא שלך. אז מתוך עצמאות זו באנו לעולם החומרי, ליהנות בחופשיות. אז קְרּישְׁנַּה נתן לנו חופש, "תוכל ליהנות בחופשיות." ואנו מנסים לעשות זאת. אולם התוצאה היא שאנו נעשים לכודים. קיבלנו את החופש לעבוד בעולם הגשמי הזה. כל אחד מנסה להיעשות אדון העולם החומרי. איש איננו מנסה להיעשות המשרת. רק אנו, הַוַיְשְׁנַּוים, אנו מנסים להיעשות המשרת. הַקַּרְמִים וְהַגְּ'נָֿאנִים - הם אינם אוהבים להיות המשרת. הם מבקרים אותנו "אתם וַיְשְׁנַּוים, יש לכם גישה של עבדים." כן, יש לנו את העבדות... צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ לימד, גוֹפִּי-בְּהַרְתוּהּ פַּדַה-קַמַלַיוֹר דָאסַה-דָאסָאנוּדָאסַהּ (צ'.צ'. מַדְהְיַה 13.80). זה המקום שלנו. מה הטעם לטעון במלאכותיות, "אני אדון"? לו היית אדון, מדוע אתה נזקק למניפה? אני משרת של השפעת עונת הקיץ. באותו אופן, אהיה משרת בעונת החורף, קר למדי.
אז אנו תמיד המשרת. לפיכך צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ אומר, גִ'יוֵרַה סְוַרֻוּפַּה הַיַה ניתְיַה-קְרּישְׁנַּה-דָאסַה (צ'.צ'. מַדְהְיה 20.109-108). למעשה, המקום המקורי שלנו הוא משרת נצחי של קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא השליט העליון. תנועת תודעת קְרּישְׁנַּה זו נועדה למטרה זאת, שאנשים שוטים או טיפשים, מֻוּדְּהָאהּ... אני לא מייצר את המילים "שוטה וטיפש". הן נאמרות מפי קְרּישְׁנַּה. נַה מָאםּ דוּשְׂקְרּיתינוֹ מוּדְּהָאהּ פְּרַפַּדְיַנְתֵה נַרָאדְהַמָאהּ (בּ.ג. 7.15). כך הוא דיבר. אתם תמצאו. דוּשְׁקְרּיתינַהּ, תמיד פועל בחטא וּמוּדְּהָאהּ, וְשוטים, חמור. נַרָאדְהַמָאהּ, השפל באדם. "הו, האם אתה...? קְרּישְׁנַּה, אתה מדבר כל כך הרבה לרעה על המדענים החומריים? ישנם כל כך הרבה פילוסופים. הם כולם נַרָאדְהַמָאהּ?" "כן, הם נַרָאדְהַמָאהּ." "אבל הם מחונכים." "כן, גם זה..." אבל איזה סוג של חינוך? מָאיַיָא אַפַּהְרּיתַה-גְ'נָֿאנָאהּ: "התוצאה של החינוך שלהם - הידע נלקח מהם בגלל מָאיָא." ככל שאדם יותר מחונך, כך הוא אתאיסט. ברגע הנוכחי... כמובן, חינוך אין פירושו... חינוך פירושו להבין. גְ'נָֿאנִי. לחנך, מחונך פירושו איש חכם, מחונך, גְ'נָֿאנִי. הַגְּ'נָֿאנִי למעשה פירושו מָאםּ פְּרַפַּדְיַתֵה. בַּהֻוּנָאםּ גַ'נְמַנָאם אַנְתֵא גְ'נָֿאנַוָאן מָאםּ פְּרַפַּדְיַתֵה (בּ.ג. 7.19). זה חינוך. החינוך אין פירושו להפוך לאתאיסט, "אין אלוהים. אני אלוהים, אתה אלוהים, כולם הם אלוהים." זה לא חינוך. זה אַגְ'נָֿאנַה. הַמָּאיָאוָאדים - הם חושבים שהם נעשו לאחד עם אלוהים. זה איננו חינוך.