HE/Prabhupada 0165 - פעילויות מטֹהרוֹת נקראות בְּהַקְתי
הרצאה על בְּהַגַוַד-גִיתָא, הקדמה - ניו יורק, 20-19 בפברואר, 1966
היודע העליון, זה יוסבר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא בפרק בו ההבחנה בין הַגִ'יוַה וְאִישְׂוַרַה מוסברת. קְשֵׁתְרַה-קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿה. קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿה זה הוסבר כך שהריבון הוא גם קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿה, או יודע, והגִ'יווֹת, או ישויות החיים, הן גם מוּדָעוֹת. אבל ההבדל הוא שישות חיים מודעת בגבולות הגוף שלה, אבל הריבון מודע לכל הגופים - אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ הְרּיד-דֵשֵׂה 'רְג'וּנַה תישְׁטְהַתי (בּ.ג. 18.61).
הריבון חי בלב ליבה של כל ישות חיה, לכן הוא מוּדע לתנועות הנפש, הפעילויות של הגִ'יוַה המסויימת. עלינו לא לשכוח. זה גם מוסבר שֶׁפַּרַמָאתְמָא, או אישיות אלוה העילאי, חי בלב של כל אחד כְּאִישְׂוַרַה, כשליט והוא נותן הכוונה. הוא מספק הכוונה. סַרְוַסְיַה צָ'אהַםּ הְרּידי סַנְניוישְׁטְהַהּ (ב.ג. 15.15) - הוא נמצא בלב של כל אחד, והוא נותן הכוונה לפעול כמו שהוא רוצה.
ישות החיים שוכחת מה לעשות. קודם כל היא נעשית נחושה לפעול בדרך מסויימת, ואז היא מסתבכת בפעולות ובתגובות של הקַרְמַה שלה. ולאחר שהיא מוותרת על מין גוף אחד, כשהיא נכנסת למין אחר של גוף... בדיוק כפי שאנו מוותרים על סוג אחד של לבוש, סגנון אחד של לבוש, עבור סוג אחר של לבוש, באופן דומה, זה מוסבר בְּבְּהַגַוַד-גִיתָא זו שֶׁוָאסָאמְּסי גִ'ירְנָּאני יַתְהָא ויהָאיַה (ב.ג. 2.22) - אדם, כפי שהוא משנה את הלבוש, באופן דומה ישויות החיים, גם הן מחליפות לבושים שונים, נדודיה של הנשמה, במהלכה תגובות לפעולות העבר שלה מתגשמות.
אז פעילויות אלה יכולות להשתנות כשישות חיים נמצאת במידת הטובות, בשפיות, והיא מבינה אילו פעילויות עליה לאמץ, ואם היא בוחרת לעשות זאת, אז הפעולה המלאה והתגובות לפעילויות העבר שלה יכולות לעבור שינוי. לכן קַרְמַה אינה נצחית. דברים אחרים, מבין הארבעה, חמישה פריטים - אִישְׂוַרַה, גִ'יוַה, פְּרַקְרּיתי, קָאלַה, וְקַרְמַה - ארבעת הפריטים הללו הם נצחיים, בעוד שֶׁקַּרְמַה, הפריט הידוע כְּקַרְמַה, הוא לא נצחי.
עתה הָאִישְׂוַרַה היודע, הָאִישְׂוַרַה המודע העליון, וההבדל בין הָאִישְׂוַרַה המודע העליון, או הריבון, לישות החיים הוא, בנסיבות הנוכחיות, כמו זה. תודעה, תודעה של, גם של הריבון וגם של ישויות החיים, הם בעצם, התודעה הזאת טְרַנְסְצֵנְדֶנְטָלית. זה לא שהתודעה הזאת מיוצרת מתוך הזיהוי עם החומר הזה. זה רעיון מוטעה. התיאוריה שתודעה מתפתחת בנסיבות מסוימות של שילוב חומרים, לא מתקבלת בָּבְּהַגַוַד-גִיתָא. הם אינם יכולים.
תודעה יכולה להשתקף באופן מעוות על ידי הכיסוי של הנסיבות החומריות, בדיוק כפי שאור המשתקף דרך זכוכית צבעונית יֵרָּאֶה לפי אותו הצבע. באופן דומה, התודעה של הריבון, היא לא נגועה חומרית. הריבון העליון, בדיוק כמו קְרּישְׁנַּה, הוא אומר "מַיָאדְהְיַקְשֵׁנַּה פְּרַקְרּיתיהּ" (ב.ג. 9.10) - כשהוא יורד לעולם החומרי הזה, התודעה שלו אינה נגועה חומרית. לוּ התודעה שלו הייתה נגועה חומרית, הוא היה בלתי-כשיר לדבר על הנושא הַטְּרַנְסְצֵנְדֶנְטָלי בָּבְּהַגַוַד-גִיתָא. אדם לא יכול לומר דבר על העולם הַטְְּרַנְסְצֵנְדֶנְטָלי מבלי להיות חופשי מכבלי התודעה הנגועה-בחומר. אז הריבון לא היה נגוע מבחינה חומרית.
אך התודעה שלנו, ברגע הנוכחי, נגועה מבחינה חומרית. אז הדבר כולו, כפי שֶׁבְּהַגַוַד-גִיתָא מלמדת, עלינו לטהר את התודעה הנגועה-חומרית ובתודעה טהורה זאת, הפעולות תתבצענה. זה יעשה אותנו מאושרים. איננו יכולים להפסיק. איננו יכולים לעצור את הפעילות שלנו. הפעילויות צריכות להיטהר. ופעולות מטוהרות אלה נקראות בְּהַקְתי.
בְּהַקְתי משמעותו שהן, שהן נראות בדיוק כמו פעילויות רגילות, אמנם אינן פעילויות נגועות. הן פעילויות מטוהרות. אז אדם נבער אולי יבחין שֶׁדָּבֵק עובד בדומה לאדם רגיל, אבל אדם עם ידע מועט ומצומצם, הוא לא יודע שהפעילויות של דָּבֵק או הפעילויות של הריבון, הן אינן נגועות בתודעה הבלתי-טהורה של חומר, אי-הטוהר של שלושת הַגּוּנּוֹת, מידות הטבע, אלא בתודעה טְרַנְסְצֵנְדֶנְטָלית. אז התודעה שלנו נגועה חומרית, זאת עלינו לדעת.