HE/BG 3.3

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 3

श्रीभगवानुवाच ।
लोकेऽस्मिन् द्विविधा निष्ठा पुरा प्रोक्ता मयानघ ।
ज्ञानयोगेन साङ्ख्यानां कर्मयोगेन योगिनाम् ॥३॥
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה
לוֹקֵא ׳סְמין דְוי-וידְהָא נישְׁטְהָא פּוּרָא פְּרוֹקְתָא מַיָאנַגְהַה
גְ׳נָֿאנַה-יוֹגֵנַה סָאנְֹקְהְיָאנָאםּ קַרְמַה-יוֹגֵנַה יוֹגינָאם

מילה אחרי מילה

שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה—אישיות אלוה העילאי אמר; לוֹקֵא—בעולם; אַסְמין—הזה; דְוי-וידְהָא—משני סוגים; נישְׁטְהָא—אמונה; פּוּרָא—קודם לכן; פְּרוֹקְתָא—הוסברה; מַיָא—על ידי; אַנַגְהַה—הו הנקי מחטא; גְ׳נָֿאנַה-יוֹגֵנַה—על ידי תהליך ההתחברות באמצעות ידע; סָאנְֹקְהְיָאנָאם—עבור הפילוסופים השכלתניים-נסיוניים; קַרְמַה-יוֹגֵנַה—על ידי תהליך ההתחברות באמצעות מסירות; יוֹגינָאם—עבור הדְבֵקים.

תרגום

אישיות אלוה העילאי אמר: הו אַרְג'וּנַה הנקי מחטא, כבר הסברתי ששניים הם סוגי האנשים שמבקשים להבין את העצמי. האחד נוטה להבינו באמצעות לימוד שכלתני-נסיוני, והאחר, באמצעות שירות מסור.

התעמקות

בפסוק 39 של הפרק השני האל הסביר שני תהליכים – סָאנְֹקְהְיַה-יוֹגַה וקַרְמַה-יוגה, או בּוּדְדְהי-יוֹגַה. עתה הוא מוסיף ומבהיר את הנושא. מי שנוטים להבין דברים באופן שכלתני ניסיוני, פונים לסָאנְֹקְהְיַה-יוֹגַה, או לימוד טבעם של רוח וחומר בדרך הניתוח. לעומתם ישנם אלה שפועלים בתודעת קְרּישְׁנַּה. זה מוסבר בפסוק 61 של הפרק השני. גם בפסוק 39 בפרק השני האל מסביר שפעילות בבּוּדְדְהי-יוֹגַה, או תודעת קְרּישְׁנַּה, משחררת מכבלי הפעולה; ובנוסף, התהליך הוא ללא פגם. אותו עיקרון – שבּוּדְדְהי-יוֹגַה פירושה תלות מוחלטת בעליון (או ליתר דיוק, בקְרּישְׁנַּה), ומהווה דרך קלה לשליטה בחושים – מוסבר עוד יותר בפסוק 61. שתי צורות היוגה קשורות לכן זו בזו, כמו פילוסופיה ודת. דת ללא פילוסופיה היא רגשנות, שיכולה אף לגלוש לפנאטיות, בעוד שפילוסופיה ללא דת אינה אלא שכלתנות עקרה. קְרּישְׁנַּה הוא המטרה העליונה, שהרי אותם הוגי דעות שמחפשים בכנות אחר האמת המוחלטת מגיעים בסופו של דבר לתודעת קְרּישְׁנַּה. גם זה נאמר בבְּהַגַוַד-גִיתָא. התהליך כולו נועד להבהיר את מעמדו האמיתי של העצמי ביחס לעצמי העליון. התהליך השכלי-ספקולטיבי הוא עקיף ומוביל רק בהדרגה לתודעת קְרּישְׁנַּה, בעוד שהאחר קושר כל דבר עם קְרּישְׁנַּה במישרין. מן השניים עדיף אפוא, התהליך הישיר של תודעת קְרּישְׁנַּה. זאת משום שאינו תלוי בתהליך ההיטהרות שדרוש בתהליך הפילוסופי. תודעת קְרּישְׁנַּה כשלעצמה כבר מטהרת, ובגלל העיסוק הישיר בשירות מסור הרי שהיא גם קלה לביצוע ונשגבת.